א. אִמּוּת

° , ש"ז, — שה"פ מן אִמֵּת, טבע דבר אמת: אמות לשתי הנפשות שהוא כן בלי ספק (אמ"ו ד ו). הנה המחברים כלם הסכימו שהאמות בדברי הנביא הוא משיג ממשיגי הנבואה (ר"י אברבנל, ש"א ד, ויגל שמואל). ראוי שנאמין מה שנתבאר אמותו מצד העיון (רלב"ג מלח' הקד'). לא היינו נמנעים מלפני התורה להגיד בהם האמות (שם). תכלית השלימות בציור והאמות יצא מבין גנזיה (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, הקד'). שהחכמות אם יסתעפו חלקיהן הנה הן נכללות בשני חלקים הציור והאמות וכו' ואם האמות כידיעתם שהעולם מחודש ושיש להמאמינים שכר טוב וכו' וכל אמות הנה בהכרה יקדמו לו שני ציורים וכו' וכל מה שאפשר אמותו מבלעדי דרישה לא יגיע כ"א בטענה (תרג' כונ' הפילסופ' לאלגזלי). והאמות וכו' ואחר נלך לאמות ההקש שני סוגים סוג באמתת הבקשה וכו' והסוג השני באמתת המאמר המורכב הפועל להאמות (כל מלא' ההג' סוף מאמרות). בשתי כנפי הציור והאמות (העקידה ויניציה מג:). האמות הוא המוכיח אמתת מבוקשנו (נופ' צופ' ר"י מסיר ליאון ב י). כי תכף כשישלם הספור יצפה לב השומע אמות המבוקש (שם). ואין ספק שהדברים אשר אמונתם מצד התורה או מצד הפרסום אשר לבעלי הדת לבד כאשר תפול המחלוקת בם בין אנשי התורה המפורסמים לא יתכן האמות בם (ר"א דלמידיגו, בחי' הדת ב.). ואנחנו המחפשים אמות הענין (תשו' בנימין זאב ב, בסופו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים