1, אוּמְלַל2, ת"ז, לנק' אֻמְלָלָה, מ"ר -לָלִים, -לוֹת, – א) כֹאב ואפס הכח, schmachtend; affaibli abbattu; feeble; languid : חנני ה' כי אֻמְלַל3 אני רפאני ה' כי נבהלו עצמי (תהלים ו ג). – ב) *אדם במעמד רע, אשר יד הזמן כבדה עליו, unglücklicher; malheureux; unhappy : באומללים שבעמך הכתוב מדבר (סנה' סו.). אלא חייב לשמח העניים והאומללים (רמב"ם חגיגה ב). הישמח היהודי האומלל וחלקו בין בני אדם מקולל (רש"ט פלקיירא, המבקש). וגם אני בתוך בני הגולה האומללים (הקד' תש' חות יאיר. האמללים האלה יאהבו את בניהם (דביר רמא"ג, מכתב לו, ב). ואנכי אמלל מאד (מפו אה"צ ז). ובהיכל נמוג ישב מלך עברי גלמוד כְּאֻמְלָל אף דומם כתהו (יל"ג, אדו"מ ח). האמלל הזה תקע את עצמו במקום לא נכון לו (הוא אגרות א כו). האהבת אֻמְלָלָה הטרם תדעי כי אהבה בלבב בת ישראל אין (הוא, קוצה של יוד א). כי שער בנפשו נפש האמללה ויאמר לראותה לדעת חייה (שם ה). עור וערירי אסיר ברזל ועני היש עוד בארץ איש אֻמְלָל כמני (הוא, צדקיהו). – וגם לבע"ח: ושה אֻמְלָל זה אמתי יודיע שרעה באחו בין הערבים (הוא, משלים א יט).
1 כך קמוץ נקדו ריב"ג (הרקמה: ויבוא על פוּעלָל כפול כמו אומלל (ישע' יו ח) והוא תואר) ע"כ. וכן בן זאב אוה"ש, וכן ברט (מה"ש סי' קמג). וכן קניג (ח"א רמ"ז). וכן המשוררים החדשים, יל"ג וכו'.
2 כן פתוח רבי יעקב בן אלעזר (רד"ק שה"ש). וכן אפ"ד (מעשה אפד): לפֻעְלַל כי אֻמלַל, והוא תאר. ע"כ. וכן אֳוַלְד (דקד' סי' קמז) ואולסה' ושטדה.
3 כך פתוח בהספרי' שלנו וכן נמסר בישע' יו': אמלָל ליתא. והעיד הרד"ק (סה"ש) לאמר: אבל מצאנוהו פתוח ברוב הספרים, ע"כ. אלא שמזה משמע שבקצת הספרים היה קמוץ. וכן העיד מ"ש כי בס"א כ"י הלמד בקמץ. ע"כ. והעיר ראב"ע בפרושו לאמר: בעבור שמצא ר' משה הכהן אמלל פתוח אמר כי איננו שה"ת רק הוא חסר כמו ונאשאר אני שהנכון ונשארתי. ע"כ. והרד"ק בספ' השרש' כתב וז"ל: והחכ' ר' יעקב בן אליעזר כתב כי אומלל אני תאר ואם הוא פתוח והביא כמוהו תאר ופתוח הנני יסד בציון, לב הותל. ע"כ.