צִמְתֵּת
1, צִמְּתֻתוּנִי, — כמו א. צָמַת: עלי עברו חרוניך בעותיך צִמְּתֻתוּנִי2 תהל' פח יז. — ואמר הפיטן: צמתתני אז אריה מגפן פוריה והעלני אל ארץ מאפליה (יחלת, סליח' תענ' אסתר, ספרד).
1 עי' הערה הבאה.
2 כך בנסחה המסורה. וכבר אמר רד"ק וז"ל: ויש מלה מרכבת מן רבים נסתרים ונמצאים בעותיך צמתתוני אלו היה מן הנסתרים לבדם היה צִמְּתוּנִי וכן הנמצאים לבדם צִמַּתְתּוּנִי, ואפשר כי הכפל בא לחזק הענין ואינו מורכב וכו' וכן צמתתני הכפל לחזק הענין זה הנכון בעיני כי לא מצאתי טעם לזאת ההרכבה (מכלול, ליק' ס:). וכן גם רֹב החדשים מודים שאפשר כי זה בנין פעלל, כמו רענן, שאנן, אמלל. עכ"פ צריך לקרא צִמְתְּתוּנִי, ת הראשונה שוא ולא קבוץ.