אֻמְנָם

1, כמו אָמְנָם, בפרט לשאלה עם אף: האף אֻמְנָם, ועם הַ הַאֻמְנָם, ר"ל האם באמת,  ist es wirklich?; est-ce que vraiment?; is it true?: האף אֻמְנָם אלד ואני זקנתי (ברא' יח יג). הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האֻמְנָם לא אוכל כבדך (במד' כב לז). כי הַאֻמְנָם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה (מ"א ח כז).



1 מן אֻמן, הצורה הקדומה שנשתנתה אח"כ לאֹמן, ונשארה עוד תנועת הקבֻץ במלת הטעם, ונשתנתה אחרי כן בזמן מאוחר לתנועת  ָ קמץ חטוף.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים