1, תה"פ, — א) באמת, אמת כי כך הדבר,   gewiss, wirklich; assurément, certes; truly, certainly: אָמְנָם ה' החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה (מ"ב יט יז-יח). ועתה כי אָמְנָם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני (רות ג יב). ויען איוב ויאמר אָמְנָם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל (איוב ט א-ב). ואף אָמְנָם שגיתי אתה תלין משוגתי אם אָמְנָם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי דעו אפו כי אלה עותני (שם יט ד-ו). אף אָמְנָם אל לא ירשיע (שם לד יב). כי אָמְנָם לא שקר מלי (שם לו ד). — ונהוג הרבה בספרות: ואנחנו אמנם בחרנו תחלה שתצייר המציאות בצורה המבוארת (מו"נ א עב). ואמנם היתה ידיעת השכל תבנית בו (מקור חיים, רשב"ג ב). וכן הרבה. — ב) °ובמשמעת אבל,   aber; mais; but: מצוי הרבה בספרות מכל הדורות ומכל המקצועות: אמנם הקבלה ביארה שבאה לפטור העוסק במצוה (מלמד התלמיד' ואתחנן). אין זה שאני מאמין בקדמות אמנם אני רוצה שאקיים מציאותו יתב' באמונתו בדרך מופת (מו"נ א עח). מעכב התקיעה לאחר שסתמו, אמנם בירוש' מפרש אם מעכב את התקיעה קודם שסתמו (סמ"ג עשין מב). והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו וכו' (שו"ע או"ח כה יב). — ג) °השתמשו במלה זו הסופרים במשמעת בנוגע ל,    was betrifft; quant à; as to... : בהתחלת מאמר  או פרק: אמנם היות הגלגל בעל נפש הוא מבואר עם השתלשלות (מו"נ א ראש פרק ד). אמנם שהגלגלים חיים משכילים ר"ל משיגים זה אמת נכון (שם ראש ה). ואמנם פתרוני יוסף וכו' (ר"י אברבנאל מקץ). ואמנם ספר איוב וכו' (הוא, הקד' פרו' נביאים ראשנ'). — ובפרט אחרי שנזכרו שנים שלשה ויתר ענינים יחד ואח"כ מתחיל לבארם אחד אחד: ושני המועדים האלה רוצה לומר סוכות ופסח מלמדים דעות ומדות אמנם הדעת בפסח הזכרת אותות מצרים והתמדתם לדורות אמנם הדעת בסכות להתמיד זכר אותות המדבר לדורות (מו"נ ג מג). והם החמשה דברים אשר זכרנו במה שקדם וכו' אמנם הראשון מהם והוא שהמדע האחד יאות וישוה לדברים הרבה (רלב"ג מלח' ג ה). הנה (הרוח) הדרומית ברוב הארצות חמה ולחה אמנם החום כי היא תבוא מצד המחמם לקרבת השמש ואמנם הלחות כי המים רובם דרומיים אליו (קאנון א ב ב ח). והביא (רסע"ג) ראיות הא' שכלית והא' מקובלת אמנם השכלית ממה שנתפרסם מהענין וכו' אמנם הראי' המקובלת ממ"ש הכתוב וכו' (רשב"צ דוראן, מגן אבות חלק יעקב ד). וזה נתבאר מהשכל ומדברי החכמים וכו' אמנם מהשכל כי כל וכו' (אוה"ח יוסף יעבץ ב). אם קודם החרבן ואם אחרי החרבן אמנם קודם החרבן וכו' (הקד' בן שועיב לפירושו על איכה).