אֱמֶת

1, ש"נ, כנ' אֲמִתִּי, אֲמִתְּךָ, אֲמִתּוֹ — איכות הדבר כמו שהוא במציאות, ההפך מן שקר, Wahrheit; vérité; truth: שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם הַאֱמֶת אתכם (בראש' מב יו). עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אֱמֶת בשם ה' (מ"א כב יו). וְהֻסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אֱמֶת ונכחה לא תוכל לבוא (ישע' נט יד). ואיש ברעהו יהתלו וֶאֱמֶת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר (ירמ' ט ד). אלה הדברים אשר תעשו דברו אֱמֶת איש את רעהו (זכר' ח יו). כי אֱמֶת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע (משלי ח ז). --וכמו תאר לשם אחר: ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אֱמֶת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך (דבר' יג יה). ואם אֱמֶת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער (שם כב כ). אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אֱמֶת (ש"ב ז כח). ותאמר (מלכת שבא) אל המלך אֱמֶת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך (מ"א י ו). ומראה הערב והבקר אשר נאמר אֱמֶת הוא (דני' ח כו). ועתה אֱמֶת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס (שם יא ב). — איש אמת וכו' שמדבר אמת, שראוי להאמין בדבריו, wahrhaftig; véridique; veracious: אנשי אֱמֶת שנאי בצע (שמות יח כא). יהי ה' בנו לעד אֱמֶת ונאמן (ירמ' מב ה). מציל נפשות עד אֱמֶת (משלי יד כה). שפת אֱמֶת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר (שם יב יט). — והמלה אֱמֶת, לדבר, להחלטה במקום הדבר הוא אֱמֶת: יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אֱמֶת (ישע' מג ט).  — ב) מה שראוי והגון ומסכים להצרך, להתועלת, das richtige passende; convenable; ce qui est juste: ואברך את ה' אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אֱמֶת לקחת את בת אחי אדני לבנו ועתה אם ישכם עשים חסד וֶאֱמֶת את אדני הגידו לי (בראש' כד מח=מט). והוכן בחסד כסא וישב עליו בֶּאֱמֶת (ישע' יו ה). מעשי ידיו אֱמֶת ומשפט נאמנים כל פקודיו וכו' עשוים בֶּאֱמֶת וישר (תהל' קיא ז=ח). — ג) מה שעומד ומתקים, Beständigkeit; stabilité; stability: ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר ה' אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום וֶאֱמֶת בימי (ישע' לט ח). וגליתי להם עתרת שלום וֶאֱמֶת (ירמ' לג ו). הנה הנביאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אֱמֶת אתן לכם במקום הזה (שם יד יג). — בֶּאֱמֶת, מה שמסכים עם המחשבה הפנימית שבלב, עם הנראה למראית עין: ויאמר האטד אל העצים אם בֶּאֱמֶת אתם משחים אתי למלך עליכם (שופט' ט יה). אך יראו את ה' ועבדתם אתו בֶּאֱמֶת בכל לבבכם ש"א יב כד. קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו בֶּאֱמֶת (תהל' קמה יח). אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי בֶּאֱמֶת שלחני ה' עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה (ירמ' כו יה). — *וכעין שלילה להנאמר קודם, להמעיט קצת ממנו: אין תורמין מטהור על הטמא וכו' באמת אמרו העגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו (תרומ' ב א). ולא יקרא לאור הנר באמת אמרו החזן רואה היכן תנוקות קוראים (שבת א ג). — ובלי אמרו: אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ברך (ב"מ ד יא). לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר באמת ביין התירו (ב"ב ב ג). — וכנ': ברוך ה' אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו וַאֲמִתּוֹ מעם אדני (בראש' כד כז). כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אֲמִתֶּךָ (ישע' לח יח). שלח אורך וַאֲמִתְּךָ המה ינחוני (תהל' מג ג). כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית (שבת י.). לא ביקש רבי אלא לעמד על אמיתן של דברינו (ירוש' שבוע' ו לז). אמתה של תורה זמן היא לבעליה (מד"ר במד' יב). — אמיתו של דבר, עצם הדבר, הדבר ההוא ממש: הרי היא (מגלת אסתר) כאמיתה של תורה (ירוש' מגי' א ע.). — ובמשמע' כמו שצריך על פי האמת והישר: לבעל הבית ששכר פועלים ועיין בהם למי שעושה לאמיתו (אליהו רבא, פרק א, ימים יוצרו, מהד' איש שלום). — וקצת משלים: אמת מרחקן מליה ושקר מקרבן מליה (ר"י ברצל', יצירה 146). המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החשך (חו"ה יחוה"מ). האמת כבדה האמת מרה (הקד' או"ד רסע"ג בסוף). אין ראוי לאמת שתהיה בישנית ופחדנית (מלמד התלמיד' ואתחנן). האמת ואפלטון שניהם אהובינו והאמת יותר חביבנו (ר"י קמחי, הקד' הגלוי). כמ"ש ראש הפילוספים אם סוקרא"ט ואפלטון אהובינו האמת  יותר אהובה אצלנו (הקד' חזוק אמונה). האמת אין צריך עזר (רשב"א, הקד' משמ' הבית). האמת לא תחלק על האמת (כבו' אלה' יוסף ש"ט כו:). האמת עד לעצמה (נרבוני, המורה כב, ויוסף כספי, צואה, טעם זקנים, ואלי' דלמידיגו, בחי' הדת בסופו). וזאת סגולת האמת שהיא מעדת לעצמה (דין דוד נשיא, הקד' הודא' בעל דין). שמע האמת ממי שאמרו (רמב"ם הקדמת פרוש אבות). האמת גבור בדעות ולא ישוב מפני כל (אד"ם, הקד' יתרון לאדם על תל"ע). — ושבועה, °חֵי הָאֱמֶת: וחי האמת לא סרנו מלירוא מחבר בספר כמו אלו הדברים (מלח' רלב"ג הקד'). 



1 צורת שְכֶם. והסכימו המדקדקים כי מקורו אמן, ונתקצרה מן אֲמֶנֶת, במקום אֲמִנְת, אֲמִתּ, ובא הדגש בהכנ' להשלמת הנון ובנפרד מפני שנרפתה התו נתמעך החירק. אך בנקוד האשורי במקום זה אמַת, מם פתוחה וא"כ תחלתו לא אמֵנת אֲמִנת, כ"א אמַנת (מבוא לנ"א, 54). אבל חריקת המם בנטיות אֲמִתִּי, וכו', מעידה מכל מקום, כי הנקוד העקרי היה אמנם אמת, מ חרוקה, ולא אמַת. 

חיפוש במילון: