א. אָנָה

1, — א) מלת שאלת המקום למגמת התנועה ותכליתה    wohin; où; whither: אי מזה באת וְאָנָה תלכי (ברא' יו ח). כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה וְאָנָה תלך (שם לב יח). ויאמר הילד איננו ואני אָנָה אני בא (שם לז ל). אָנָה אנחנו עלים (דבר' א כח). לא ידעתי אָנָה הלכו האנשים (יהוש' ב ה). ויאמר האיש הזקן (להאורח) אָנָה תלך ומאין תבוא (שופ' יט יז). ואני אָנָה אוליך את חרפתי (ש"ב יג יג). והיה כי יאמרו אליך אָנָה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב (ירמ' יה ב). אָנָה2 אלך מרוחי וְאָנָה מפניך אברח אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (תהל' קלט ז-ח). אָנָה הלך דודך היפה בנשים אָנָה פנה דודך ונבקשנו עמך (שה"ש ו א). — וגם במשמ' אַיֵּה: ותאמר לה חמותה (לרות) איפה לקטת היום וְאָנָה עשית (רות ב יט). על מי תנוסו לעזרה וְאָנָה  תעזבו כבודכם (ישע' י ג).— ואמר המשורר: וְאָנָה תדרשו לחם ואין בורה ואין בריה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). — ו°מאמר האנה בחכמ' ההגיון: מאמר האנה הוא בתארך הגוף ביחוסו למקומו (רוח חן, פר' י). והנה מיני האנה מוקבלים וזה שהאנה הטבעי לקוח מהתנועה הישרה אם מהסבובית (חסדאי קרשקש, אור ה' א א). — ומ"ר: אנות רבות (אבר' בדרשי, חותם תכנ' אנה). — °וכמו שֵם במשמעת הפנייה לצד מהצדדים,   Richtung; direction: ואין לגלגל מנוחה אלא שבהיותו באנה אחד יש לו כח להתנועע באנה אחר כמו שבהיותו במזרח יש לו כח להתנועע במערב (מפעלות אלה' ט ט). — ב) לשאלת הזמן, כמו עד מתי,  bis wann; jusqu'à quand; until when : עד אָנָה ינאצני העם הזה וְעַד אָנָה לא יאמינו בי (במד' יד יא). עַד אָנָה תגיון נפשי ותדכאונני במלים (איוב יט ב). הוי חרב ליי' עַד אָנָה לא תשקטי (ירמ' מז ו). עַד אָנָה ה' תשכחני נצח עַד אָנָה תסתיר את פניך ממני עַד אָנָה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עַד אָנָה ירום איבי עלי (תהל' יג ב-ג). — ועם פעל עבר: ויאמר ה' אל משה עַד אָנָה מאנתם לשמר מצותי (שמות יו כח). עַד אָנָה ה' שועתי ולא תשמע (חבקוק א ב). — ועם בינוני: עַד אָנָה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ (יהוש' יח ג). — וכפול אָנֶה3 וָאָנָה, לרמז על תנועה למקומות מתחלפים, ולכן גם באיזה מקום שיהי', ועם שלילה לשום מקום: בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אָנֶה וָאָנָה (מ"א ב לו). ביום צאתך והלכת אָנֶה וָאָנָה ידע תדע כי מות תמות (שם מב). ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אָנֶה וָאָנָה (מ"ב ה כה).



1 אָן בהוספת ה המגמה והמקום, ולכן כלם מלעיל, לבד משנים אָנָה אנחנו עלים, אָנָה אלך מפניך (רד"ק מכלול, דקדוק המלים). ובשניהם אחריהם א, וראיה לדבר כי הגורם לזה הוא האות א, כי באותו הפסוק וְאָנָה מפניך, מלעיל. ומלבד הטעם הזה להמלעיל, הנה בכלל תנועת הרמז ארוך לרמז התכלית היא בטבעה לא מנֻגנה כמו הָלאָה, שָמָה, הֵנָה (קניג ח"ב רנח), ובערב' אַנַּי أَنَّى  במשמ' איה, ובמשמעת מאין, ובמשמע' מתי.

2 בקצת ספרים גם זה מלעיל.

3 להמלט מרבוי תגועות  ָ זו אחרי זו (ש' פינסק' מנ"א, וקניג ב 188).

חיפוש במילון: