*1, פ"י,  – צער והכאיב לבו של פלוני בדבר, placken; vexer; tease : רעך אם אונאה אֲנָאָך ובאונאת דברים אם רדפך (אזהרות ר"י ברצלוני).  האונה את הגר אף בדברים עובר שני לאוין וכו' והאונה אותו בממון עובר משום אל תונו (סמ"ג קעג).

 – פוֹעַל, אוֹנָה, אוֹנִיתָ, אוֹנִיתַנִּי, – בעניני מקח וממכר, רמה אותו.  לקח המוכר מהלוקח בעד הסחורה יותר משויה או נתן להמוכר פחות, übervorteilen; tromper, duper; overreach : רצה (הלוקח) אומר לו תן ל מעותי או תן לי מה שאוניתני2 (ב"מ ד ד).  מכר לו שוה ה' בו' וכו' רצה (הלוקח) אומר תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני3 מכר לו שוה שש בחמש וכו' רצה מוכר אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאוניתני (גמ' שם מט:). 

 – פעל, *ב. אנָּה, כמו אוֹנָה: והאונאה פחות משתות נקנה מקח לגמרי ולא יחזיר לו המאנה כלום דמחילה היא (רש"י ב"ב צה.).  וחייב המאנה לשלם את ההונייה ולהחזירה כולה (רמב"ם הלכ' מכירה, יב ב).  אסור להונות את חבירו בין במקחו בין בממונו ואיזה מהם שאינה בין לוקח בין מוכר עובר בלאו (טור חו"מ רכז). – ב) צער והקניט אותו בדבור, kränken; vexer, blesser; vex, tease : המאנה את הגר (ב"מ נט:).  כל המאנה את הגר בין בממון בין בדברים (רמב"ם הל' מכירה יד יה).  עבד שברח לא"י הרי זה גר צדק והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שאינה אותו מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר (שם קפ).

– נתפועַל, *נִתְאוֹנָה שאונו אותו: בשעה שהמוכר מתאונה מתאונה עד חומש בשעה שהלוקח מתאונה מתאונה עד שתות (ירוש' ב"מ ד ט ד).  – נתפַ', *נִתְאַנָּה, –  שאִנוּ אותו: מכר לו שוה ה' בו' מי נתאנה לוקח וכו' מכר לו שוה שש בה' מי נתאנה מוכר (ב"מ מט:).  אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מניין (שם נא.).  וחייב המאנה לשלם את ההונייה ולהחזירה כולה למתאנה (רמב"ם מכירה יב ב).  בין שנתאנה שוכר בין שנתאנה משכיר הרי זה מחזיר הונאה (שם יג יז).