1 באשו' אַנַכֻ (בדיל), אַנָכֻ עופרת, בסור' אנכא, וכן גם במנד' ואתאפ'. ואעפי"כ קצת החכמים סברים כי זו לא מלה שמית כ"א מלה זרה שאולה מלשון אחרת. בערבי' אָנֹך  آنُك בדיל, שאולה אולי מארמית ס' פרנק' Aram. Fremdw.. 

2 פרש ר"י בן קריש אנך עפ"י לשון ערב' במשמעת בדיל עפרת ואמר: הכונה בו בידו אנך והנני שם אנך רוצה בו משקלת הבנאי במה שהוא שוקל ומישר הבנין, ור"ל משפט צדק, כמו ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת, וכמו ונטיתי על ירושלם את קו שומרון ואת משקלת בית אחאב, וכמוהו ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, ורצה בזה משקלת בהו. ומנחם אמר וז"ל: מלה זו אין לה דמיון בתורה אבל ראויה היא להיות גרועת אלף וכו' אנך מנכים נאספו עלי נכים, תהגו אך נכאים, ענין נפץ והרס הם, על חומת אנך על חומת נפץ והרס וערץ. ע"כ. וכבר השיב ע"ז דונש ואמר כמו ריב"ק: אנך הוא בדיל כמשמעו בלשון ערבי וכו' ונודע כי מאנך תעשה משקולת הבונים התלויה בקו המדה. ע"כ. ולגלגו תלמידי מנחם על פרוש זה ואמרו: אנך פתר כבדיל ותהפוכות הגדיל. ע"כ. אך ריב"ג כמו"כ הסכים לריב"ק ואמר: אנך הוא הבדיל וכן אומר הערב אלאנך בהמשך הא' וקמוץ הנון, והענין בהנני שם אנך כמו ענין ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת הרצון בו וגם באמרו ובידו אנך אינו כי אם הבדיל אשר מישר בו הבונה את הבנין ואותו רוצה לאמר באמרו למשקלת וכאלו אמר הנני שם משקלת. ע"כ. וכן ראב"ע והפרחון: משקל מאזנים של בנאים וכו'. וכן רד"ק. ות"י: שור דדין וקדמוהי דין, אך אין זה אלא באור כונת המליצה. 

3 יש מפרשים אנך זה מלשון ערב' אַנַכַ آنَكَ ר"ל הצטער. 

4 אין ספק בדבר כי אנך שנזכר כאן הוא מין עופרת, שעושין ממנו כעין צפוי של זכוכית לכלי חרס, ואיננו אינך שנזכר בע"ז ח: שפרשו הערוך אבן טובה, והוא השהם, onyx בלעז, כי בשהם אין עושין צפוי לכלים. 

1 ובאר שם מפני שאנך במקרא הוא כלי מדידה למד בו הכותל אם הוא נצב ישר.