*, אונֶס, ש"ז, מ"ר אנָסִים,  – הכרח וכפיה, או כח טבעי או איזו סבה חיצוני' שמכריח את האדם לעשו' או להמנע מלעשות דבר,   zwingende Gewalt; force mageure; compulsion: מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס (ר"ל איזו סיבה שבשבילה לא יכול לתתם לבית הבד) וכו' טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד (מו"ק ב א). הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון (יבמ' ו א). ואם ראתה (אשה) הראשונה (ראיית דם בפעם ראשנה) מאונס אף בשנייה דייה שעתה (ניד' א ו). לעשות האונס כרצון (מכי' מס' נזי' יד). דיני אונסין (שם בשלח ד). זאב אחד אינו אונס (שבשביל זה יהיה פטור מלשלם הנזק לבעליה) שני זאבים אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס וכו' והנמר והברדלס והנחש הרי זה אונס אימתי בזמן שבאו מאליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס (ב"מ ז ט). מתה (הבהמה) כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אינו אונס (שם י). ובשני לא יכניס ואם מחמת האונס מותר וכו' הרי שהיה פיתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמו של כלה (כתוב' ג:). זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו נוהגין בו כקדושת ארון (ירוש' מו"ק פא ד). נגנבה באונס ואח"כ ניכר הגנב וכו' (ב"מ צג:). אם הבאתה לפני קרבן ברצון ובטובה הוא קרבני ואם באונס על כרחך איני מעלה לך שתקריב לפני אלא אשה לה' (מ"ר ויקר' כז). אפי' תלוהו עד שמכר ממכרו ממכר שמפני אונסו גמר ומקנה (רמב"ם מכירה י א). וצריכים העדים לידע שהוא מוכר מפני האונס (שם שם ב). או שהפחידו בדבר שאפשר לו לעשות בין בידי עכו"ם בין בידי ישראל הרי זה אונס (שם ד). המוכר קרקע לחבירו והתנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זה יהיה חייב לשלם אבל אם נפסק הנהר שהיה משקה אותה וכו' או שבאה זועה והשחית אותה הרי זה פטור שאלו וכיוצא בהן אונס שאינו מצוי הוא ולא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא וכל אונס שאינו מצוי אינו בכלל התנאי (שם יט ה). – וההפך פשיעה: תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ב"מ צג:). – ומ"ר אונסים: נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסים (נדר' ג א). נדרי אונסים הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין (שם שם ג). ונתתי נגע צרעת פרט לנגעי אונסים (ספרא, פרשה ה). אם למדת על נושא שכר שהוא נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה אף השכיר נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה (מכילתא משפט', מס' דנזיקין טז). אלו הן אונסין שש"ש פטור עליהן (ב"מ צג:.  – *ובמשמעת התאמצות: שכשזוקף גופו מאיליו ואינו נשען על ידיו בחזקה לדחוף גופו למעלה נמצא כל אונס זקיפתו על מתניו (רש"י סוכ' נג.).