אַנְסִי

°, ת"ז, לנק' אַנְסִית, מ"ר -סִיִּים, -סִיּוֹת, — מטבע האֹנֶס: אין לך אדם שאין לו איזה צער ויגון אם באיבריו או בבניו וכו' וכל זה בסבות טבעיות או אנסיות (ר"י אברבנל, נחל' אב' ג, הכל נתון). כשיהיה באופן שלא ירגיש בו הפועל אונס והכרח וכו' וזה שאין לפעולות האנסיות מבוא בשתהיינה האזהרו' והמצוו' מניעו' לעשותם (חסדאי קרשקש ב ה ג).

חיפוש במילון: