* 1, ש"נ, — חלי בגרון, מצוי בפרט בתינוקות ומחנק אותם, Angina; diphtheritis: תשע מאות וג' מיני מיתה נבראו בעולם וכו' קשה שבכולן אסכרה2 ניחא שבכולן נשיקה ברכ' ח.. אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה שם מ.. אסכרה באה לעולם על המעשר וכו' כשנכנסו רבותנו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ורבי אלעזר ב"ר יוסי ור"ש נשאלה שאלה זו בפניהם מכה זו מפני מה מתחלת בבני מעיין וגומרת בפה שבת לג:. ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם יירוש' תענ' ד סח:. אסכרה עלתה בגרונם ונחנקו ומתו מד"ר קהלת, פסו' כי גם. לפיכך מתענות בתחנה על אַסְכָּרָת תינוקות וגמולי שנה יוצ' שבת ד אחר פסח, אשיחה בדברי. ואסכרה שתלית ביום זה תשמור ממנה תינוקות של עמך ישראל שלא תפול בפיהם אילת השחר, סד' שומרי משמר', יהי רצון ליום ד. זה צווי להרופא לחתך בסכין האסכרה עמנו' מחברת כב. פעמים יקרה חולי בגרון מהליחות היורדות לו מן הראש ובסבתו תתעכב הנשימה והיא האסכרה וכו' וחכמי הרפואות קראוהו בלעז שיונגא? והוא מסוכן הרבה מ' אלדבי ד ג. — ב) °חלי מעים גורם עצירת היציאה וכאב במעי: יש כאב אוחז במעי הנקרא קולוס וכו' ויש מין אחר ממיני כאב הקולוס שהוא אסכרה3 אשר עוצר בתחתית הבטן לבלתי צאת הרוח וכו' וכאב האסכרא של קולוס המעי הוא אוחז ממעל למקום הכליות ונכאב בכליות השתן ובעל האסכרא שבקולוס כל היוצא ממנו ממים עד גלל ועד רוח במכאוב קשה אסף, כ"י מינכן, לד.
1 בשמות המחלות הקדמונים אין משקל זה למחלה. והנה חכמי התלמוד ראו כנראה במלה זו שם מן הפעל סכר במשמעת סגירה וסתימה, מפני סתימת הגרון ע"י הצמחים הקרומיים שעולים בגרון וסתמים את דרך הנשימה. אך כבר פקפק בעל הערוך וחשב שאולי מקור השם הזה במלה יונית. וכבר העיר Beitr.) Sachs), כי יש בלשון היונית השם אֶסְכָּרַה ἐσχάρα למחלת במקור נדפס 'למחלם' המורסה בגרון. אך יש סברים להפך, כי השם eschara וביונית ἐσχάρα, בא מהשם אסכרה העברי' והזכירו הרופא היוני Atraeus במאה ב' לספיה"נ, שקבל השם כנראה מהיהודי' ולכן קראו עוד מגפה סורית של הגרון, syr. Halspest בI.Preus, ס' ברכ' אבר' לכבוד דר' ברלינר
2 מהמאמרי' בתלמוד שנזכר בהם אסכרה, שכלם מובאים פה בפנים, נראה ברור שבשם זה קראו למחלה בגרון ומצויה ביתר אצל הילדים, ותכונתה היא שהיא מחנקת את החולה על ידי העדר יכולת לנשם, ושהיא מסֻכנת מאד, ושהיא לפעמים מכה מתהלכת, ואמרו שצער מיתה זו דומה כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט. על כל פנים כל הסימנים מעידים, כי אסכרה היה שם כללי לדלקת הגרון כמו angina, שגם הוא נגזר ממושג חניקה, angere בלעז, והיו כוללי' בזה כל מיני angina, הקלה והרעה, גם מה שקראים croup ומה שקראים difphteritis, ואולם בפרט נתיחדה לאסכרה של ילדים המסכנה, שהיא croup. ובהצבי שנת יב נתפלפלו בזה הרבה דר' שטין ודר' מזיא.