אֹסֶם – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

אֹסֶם

°, ש"ז, – רוב יבול, Erntesegen; récolte abondante; rich harvest במקור נדפס: harwest: שנת אֹסֶם (פיוט מוסף יוה"כ).