אֲסִירָה

*, ש"נ, – שה"פ מן אָסַר, פעולת אסירת אדם בבית אסורים, Verhaftung; emprisonnement; imprisonment  inprisonment במקור המודפס: עשרה בני אדם שנמצא אחד מהן בגניבה כולן באסירה (מד"ר בראש' צב). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים