*1, אֶסֶל2, אָסֶל3, אָסִל4, אִסּיל5, – מוט של עץ ישימוהו הסבלים על כתפם ומקצה מזה ומקצה מזה מפנים ומאחור יתלו בו משאות, Trageholz; palanche; yoke: הקדר שהוא עובר והאסל6 על כתפו והאהיל צדו אחת על הקבר הכלים שבצד השני טהורים (אהל' יו ג). הממלא (מים) לו ולחטאת ממלא את שלו תחלה וקושרו באסל ואח"כ ממלא את של חטאת (פרה ז ה). וכן האסל שהוא נתון ע"ג התנור ובו שני קללות א' מכאן וא' מכאן (שם י ד).
1 כך נקוד בכ"י קויפמן וכך בכ"י אוקספורד, שנתפרס' בהקבץ (REJ,1887,274) וגם אֶסָל, שעכ"פ אינו נכון.
2 משניו' מנקדו' נדפסו'.
3 כך צ"ד.
4 כך לוי ויסטרוב.
5 כך קוהוט. – ומקור המלה יונית ἄσιλλα, ועי' נשא.
6 ופרש הערוך אסל מוט, והרמב"ם במקום הזה פרש דיוק וז"ל: אסָל אסם אלעוד אלד'י ינקל בה אלעתאנין אלאחמל ונִחוהא. ע"כ. ור"ל בעבר': שם העץ אשר ישאו בו הסבלים המשאות והדומה להם. ובמשנה פרה י ה: אסל הו אלקצב יעמל עלי אלכתף ויעלק מנהו אלשי אלדי ינקל. ע"כ. ור"ל האסל הוא המקל אשר ישימו על הכתף ויתלו בו הדבר אשר ינשא (דרנבורג).