*1, ש"נ, – דעתו של אפיקורוס, כפירה בעניני אמונה ופריקת עֹל בדת: אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו (בינאי המלך) אפיקורסות (קידו' סו.). הרחק מעליה דרכך זו אפיקורסות (אבות דר"נ ב). וכשנכנס ר' חנינא בן תרדיון לאפיקורסת גזרו עליו שריפה (שמחו' ח). שמלאכים אין ביניהם לא איבה ולא קנאה ולא שנאה ולא אפיקורסות ולא תגרות ולא מחלוקת (ד"א זוטא, השלום). אחר שניתנה התורה האלדית וכו' אין ספק שנתמעטה כח האפיקורוסות (חזות קשה, ר"י ערמאה ז). ואפילו הרשעים מהם הנוטים למינות ואפיקורסות אין ההבל של הגוים חשוב בעיניהם לכלום (חמדה גנוזה, סעדיה אבן דיאן, ע"ד האנוסים). לא מצאתי שיספק ויפקפק באמונות הללו (של האחדות וכו') זולתי קול כאוב מארץ מאיזה צבוע האפיקורוסות או זב המינות (כסא' לבי"ד א א).