1, -פִק, סמי' אֲפִיק, ש"ז, מ"ר אֲפִיקִים, אֲפִיקֵי, -פִקֵי, – א) חריץ באדמה, שדרך שם יעברו מי הנחלים והנהרות2, Flussbett; lit de fleuve; bed of stream: ויראו אֲפִיקֵי ים יגלו מוסדות תבל (ש"ב כב יו). והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אֲפִיקֵי יהודה ילכו מים (יואל ד יח). ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים וכו' ועלה על כל אֲפִיקָיו והלך על כל גדותיו (ישע' ח ז). והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים וַאֲפִקִים ימלאון ממך (יחזק' לב ו). – ב) גוף מי הנחל שוטף בחזקה, Bach; ruisseau courant; Brook: יבשו אֲפִיקֵי מים ואש אכלה נאות המדבר (יוא' א כ). עיניו כיונים על אֲפִיקֵי מים (שה"ש ה יב). כאיל תערג על אֲפִיקֵי מים (תהל' מב יב). חיל מעול כנחל איתן וכאפיק אדיר בחזיז קולות (ב"ס גני' מ יג). – ג) גי שנחל עֹבר בו: כה אמר אדני אלהים להרים ולגבעות לָאֲפִיקִים ולגיאות הנני אני מביא עליכם חרב (יחזק' ו ג). ורעיתים (את הצאן) אל הרי ישראל בָאֲפִיקִים ובכל מושבי הארץ (שם לד יג). – ד) בד עב ארוך3 Stauge; barre; bar: עצמיו (של הבהמות) אפיקי4 נחשה גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ יח). גאוה5 אֲפִיקֵי מגנים (שם מא ז). – והשתמש בו המליץ במשמעת הבצר של מתכת: הללוהו צאצאי אדמה אבני יקר אפיקי נחושה כסף וזהב (אסף ג, מט ח). – ה) ת"ז, לנקב' אֲפִיקָה, מ"ר אֲפִיקִים, אֲפִיקוֹת, – חרוץ6, מהיר, חכם, geschickt; habile; clever: שופך בוז על נדיבים ומזיח אֲפִיקִים7 רפה (איוב יב כא).
1 משרש אפק.
2 בסורית אפקא. בשאר לשונות השמיות אין לו רע במשמעה זו.
3 כך רד"ק ורלב"ג, ועי' לקמן.
4 ת"י: פצידי. מנחם לא הזכירו ולא בארו. ריב"ג פרש תעלות ומגרים אך הביא שיש מפרשי מחזקים. ובפרוש זה החזיקו רש"י וראב"ע, אך באמת זה לא יתכן לפי הענין, כי אין לאמר: חזקי נחושה, או חזקי מגנים. ואעפ"י שפרושו של ריב"ג נכון לפי הדקדוק, ויש לו כעין מקור במשמ' א של אפיק, ולכן החזיקו בפרוש זה כל האחרונים. אעפי"כ אינו נראה לי מפני המליצה אפיקי מגנים, כי אם אמנם אפשר לכנות את העצמות בשם שפופרות, הנה זה אי אפשר בנוגע למגנים, כי מה ענין שפופרות למגן שצורתו הוא כעין לוח שמחזיק הלוחם בידו? לכן יתר אני רואה דעתו של הרלב"ג והרד"ק, שפרשו אפיקי נחושה חתיכות גדולות, אעפ"י שאינני יודע מקור לזה.
5 לפי נוסח' תרגום השבעים והולג': גֵוֹה ועי' זה.
6 אולי דומה לו בתלמוד פקיע, ועי' זה. ואולי עוד כמו חרוץ וחריץ, כן משמש גם המלה אפיק בשתי המשמעות, אפיק חריץ ונחל באדמה, ואפיק חרוץ.
7 כמעט כל הקדמונים והאחרונים פרשו אפיקים זה במשמ' חזק וגבור. תרגום: נקיף. מנחם: אבירים. ריב"ג: חזקים, וכן רש"י, אבן עזרא, רד"ק, וכל הבאים אחריהם. ואעפ"כ נראה לי יתר לתת למלה זו משמ' של מהיר וחרוץ, ראשית מפני שזה נאה לפי הענין, ושנית מפני המלה התלמודית הדומה לה פקיע, וגם מפני היחס שיש כנראה בעברית בין המושג של החריצים באדמה ומושג החריצות.