א. אָפַן

°1, פ"י, עת' יֶאֱפוֹן  לֶאֱפֹן, – הסב האופן, ובהשאלה הפך, החריב umwälzen; renverser; overthrow: ישך (מלך מקדון) כשך שפיפון, חבלו טמן לספון, נופף ידו לֶאֱפוֹן, הר ציון ירכתי צפון (מנח' ב"ר מכיר, שבת חנכה אין מושיע, ב). טעמי הין יחפון, כתר מהם לספון, ומשביע לאפון, על ראש מלך מלכי המלכים (אראל' ומלא', שמיע"צ).

– נפ', °נֶאֱפַן, – א) הוסב: והאופן לצד נֶאֱפַן (שמך לעד, יוצר להפסקה  ב).  – ב) נמתח על האופן, והוא אחד ממיני הענוי, gerädert werden; être roué; be suppl. on the wheel: בקרוצנכא נאפן ר' אפרים ב"ר אליעזר הלוי (הזכר' נירנב', QGJD, II, 4). ונאפנו נקיי הדעת על קדוש השם (שם דף 59). יזכר נשמות הרוגי ושרופי של הקהילות והישובים עם נשמות איוש'ררול  שנהרגו ונטבעו ונאפנו  ונתלו ונעקרו ונקברו חיים ונתייסרו בכל מיני מיתות על קידוש השם (שם דף 85). נטבחו נגררו נאפנו (זולת גזרת פורצהיס, סליח' וירמס).

– פע', °אפּן,  – ענה אותו במתיחה על האופן, rädern; rouer; break on the wheel: ותפשו את אם המשוגע (היהודי שהרג נערה נוצריה) ואת אחיה וכו' וקברו את האשה חיים ואת אחיה איפנו וקלעו באופן (זכרי' אפר' בר יעקב, QGJD, II, 73).

– הפע', הֶאֱפִין,  – הסיר וסלק על ידי אפינה וגלגול: מוקש עם זה להאפין ולגלגל (ר"א קליר, אז מלפני).



1 פעל נגזר מהשם אופן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים