ש"נ, מ"ר אֲפֵלוֹת, – כמו אֹפֶל: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אֲפֵלָה בכל ארץ מצרים שלשת ימים שמות י כב. והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור בָּאֲפֵלָה דבר' כח כט. יום חשך וַאֲפֵלָה יום ענן וערפל יוא' ב ב. ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה וַאֲפֵלָה מנדח ישע' ח כב. לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות בָּאֲפֵלָה ידחו ונפלו בה ירמ' כג יב. בנשף בערב יום באישון לילה וַאֲפֵלָה משלי ז ט. דרך רשעים כָּאֲפֵלָה לא ידעו במה יכשלו שם ד יט. ראוה שנתיחדה עמו באפילה תוספתא גיט' ז ד. למלך שעשה סעודה וכו' ועלו למטותיהן באפילה וכו' שמחות פ"ח. אמר (נח לחם בנו) אתה מנעתה אותי מלעשות דבר שהוא באפילה לפיכך יהיה אותו האיש כעור ומפוחם מד"ר ברא' לו. — ועם כנ': וזרח בחשך אורך וֵאֲפֵלֶתְךָ כצהרים ישע' נח י. — ומ"ר: נקוה לאור והנה חשך לנגהות בֵּאֲפֵלוֹת נהלך ישעי' נט ט. — ואמר המשורר: ואת אפלם יכסה באורותיו, ונגה וחוג כוכב וטהר אשר יזהיר ברחקו, ואם יקרב ילֻבש בְּאַפְלוֹתָיו ראב"ע, בשם אל אשר אמר. — ובהשאלה: חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו בגבור אפלת תאותו עליו חו"ה הבטחון, שער ו. — °בן אפלה, כנוי של גערה: אמר לו: (החנוני להלקוח) בן אפלה כלום אין בידך ואתה מבקש ליטול שמן ויין (הובא במג"א לרשב"צ דורן, אב' ג י, בשם אדר"נ1.
1 לא מצאתי זה באדר"נ שלנו.