* 1, ש"ז, כנו' אָפְשִׁי, — כמו חֵפֶץ, רצון, עפי"ר רק בדבור אִי אֶפְשִי, ר"ל אין רצוני, ich will nicht; je ne veux pas; I will not: הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן (כתוב' ו ב). אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי וכו' אי אפשי לזוז מבית אבא (שם יב ג). שאמר האב אי אפשי שתשמשני (גיט' ז ו). לא יחזיר (הגט) עד שיאמר אי איפשי שתקבליני לה (תוספ' שם ו א). אי איפשי אלא שתקבלני במקום פלוני (שם שם ד). אם אמר אי איפשי באשה נזירה (שם נזיר' ג יב). שיכול לומר לו אי איפשי באשה מנוולת וכו' אי איפשי באשה מגולחת (שם שם יד). הניח אבנו ומשאו ברשות הרבים אמרו לו פנה אותן אמר אי איפשי בהן כל הקודם בהם זכה (שם ב"ק ב ד). ואם אמר אי איפשי שלא ליטול ושלא ליתן הרשות בידו (שם ב"ב ז ו). הכותב נכסיו לאחד והיה בהם עבדים אף על פי שאמר הלה אי איפשי בהם וכו' כיון שאמר הלה אי איפשי בהן זכו בהם יורשין (שם ח א). שאי איפשי בנבואתך (מכילתא, מסכ' דפסחא פתי'). היה הבן ההוא (שצוה עליו אביו שלא יאכל מאכלים רעים) מתרעם על אביו לומר שלא מפני שאוהבני אלא שאי אפשי לו שאוכל (ספרי, בהעלתך פז). אמרו לו רבינו משה אי איפשי לנו שתברכנו שם דברים יא. באומר אי אפשי ליתן מתנה כל עיקר (ירוש' דמאי ו כה ב). אי איפשי שתכפר (העולה) לי אינה מכפרת לו (שם יומא ח מה ב). באומרת אי אפשי לא בנשואיך ולא בנישואי אחיך (שם יבמ' יג יג ב) רשות בידי האשה לומר אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי (שם כתוב' ז לא ב). יכיל מימר (הבעל) אי איפשי אשה נדרית שהיא קוברת את בניה (שם). הוליכו לה ונתנו לה אם רצה להחזיר לא יחזיר עד שיאמר לו אי איפשי שתקבלו לה אלא שתוליכו לה (שם גיט' ו מז ד). האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה (כתוב' מח.). בטל הוא (הגט) אי אפשי בו דבריו קיימין (גיט' לב.). האומר לאשתו כל נדרים שתדורי אי אפשי שתדורי אין זה נדר לא אמר כלום (נדר' עז:). אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשי אלא בדרום (מד"ר במדב' ב). — ולרבים: אי אפשנו לא בו ולא באלהותו (מד"ר בראש' לח). קטנים שנתגיירו ואפילו עם אביהן יכולין למחות ולומר אי אפשנו להיות גרים (רש"י כתו' יא.). — וגם בחיוב: שלא יאמר אדם אי אפשי לאכל בשר חזיר אי אפשי לבוא על הערוה אבל אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך (ספר' קדושי' קכז). באומרת אפשי בנישואיך אבל לא בנישואי אחיך (ירוש' יבמ' יג יג ב).
1 גם בסור' אֵפֵשׁ. ואמר פְלִישֶר (הער' ללוי) כי בשתי הלשונות באה מלה זו מיונית ἒφεσις, רצון. ויש סוברים כי אפש כמו נפש, ואי אפשי כמו אין נפשי (Geig. Zeitsch. VIII, 182), וכן יסטרוב.