אַפְרָשָׁה

*, ש"נ, מ"ר -שׁוֹת, – שה"פ מן פרש, הִפְרִישׁ, כמו הַפְרָשָה: זה אפרשתו בטהרה (ירוש', יומ' א לח א). מיכן לשלש אפרשות (שם שקל' ב מו ד).