אֶפְשָׁר

*1, — א) תה"פ,  עם ל ופעל מקור אחריו, — יש יכלת, möglich; il est possible; it is possible:  כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (שבת יט א). השבר והשבי אפשר להיות בין בידי שמים בין בידי אדם (מכי' נזיק' טז). — ועם שם או מלה בינו ובין המקור: אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון (ניד' ו א). כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא (ברכ' יב:). ג' הקב"ה בוכה עליהן בכל יום על מי2 שאפשר לו2 לעסוק בתורה ואינו עוסק וכו' (חגי' ה:). — ועם פעל עבר, היה, ועם ש לפני הפעל השני בעתיד: שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע וזה לא היה אפשר לו שישמע (הור' א ב). — ועם עבר אחריו עם שֶ לפני הפעל: שאל רשב"י את ר"א ברבי יוסי אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו (מד"ר שה"ש, צאינה). — ועם עתיד: אפשר יעמד אדם במקום גבוה (ניד' יג.). — ועם אי לפניו לשלילה: מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לעשותה מע"ש דוחה את השבת (שבת יט א). אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו (מכי' פסח' יד). חזר ונפסק לעשותן קשרים קשרים אי איפשר אלא חוזר ומתיר (ירוש' שבת יה טו.). אי אפשר לומר עד בואם אל ארץ נושבת (קידו' לח.). אמר הקב"ה בני סרבנין הו לכלותן אי אפשר להחזירן למצרים אי אפשר להחליפן באומה אחרת איני יכול אלא מה אעשה להם הריני מייסרן בייסורים (מד"ר רות, ויהי בימי שפוט). — ועם פעל עבר: שהיה (אברהם) מהרהר בלבו על דור המבול ואמר אי אפשר שלא היה בהם צדיקים (תנח' בובר וירא ז). — ועם שם ומקור אחריו:  מה שאי אפשר לבו"ד לומר כן (מכי' פסח' ז). — ובשם אחר שם עם מלת השלילה ביניהם: שאי אפשר לבו"ד בלי לחם (מכי' בשלח ד ג). אי אפשר לישראל בלי תורה (שם ויבוא עמלק, א). וכשם שארבע מינין הללו (שבלולב ואתרוג) אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים (תענית ב:). אי אפשר לעולם בלי זכרים ובלי נקבות (פסח' סה.). אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי (קידו' פב.). — ולשאלה, עם וכי לפניו: רבי ישמעאל אומר וכי אפשר להנוות קונו (מכילתא, מסכ' דשירתא ג). וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה (שם מסכ' דפסחא יג). וכי איפשר לגומא להתגדל בלא ביצה (שם עמלק א). וכי מה אפשר לעשות לו וכו' (קידו' טז.). — ובלי מלת שאלה מיוחדה: יי' איש מלחמה איפשר לומר כן והלא כבר נאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (מכי' מס' דשירתא ד). אמר מרדכי איפשר חסידה זו תנשא לערל זה אלא שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידין להנצל על ידה (שם עמלק ב). משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטה בשנה היו הכל אומרים אפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים אלו אלא משכנו המלך וכו' (ספרי ואתחנן כו). אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר ארור שוכב עם אשת אביו ויבוא חטא זה לידו אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה פילגש אביו עלבון אמו תבע (שבת נה:). אמרו (מלאכי ישראל לאלכסנדרוס מוקדון) אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עכו"ם להחריבו (יומא סט.). (מהו וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים אם נאמר נבנתה ממש) איפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול וכו' אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען (כתוב' קיב.). כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ור"ע משחק אמרו לו (התלמ' לר"ע) למה אתה משחק אמר להן וכי מפני מה אתם בוכים אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה (סנה' קא.). אפשר בא אסא ולא ביערו (את נחש הנחשת) בא יהושפט ולא ביערו והלא כל ע"א שבעולם אסא ויהושפט ביערום (חולין ו:). מעשה בתלמי' של ר"ע שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת ולא אמר לו דבר איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו (מנחות לה.). אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביוה"כ אמר להן איפשר מלך יושב על כסא הדין וכו' וישראל אומרים שירה לפני (ערכין י:). כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים לפנינו התחיל משה עומד ותוהא אמר אפשר לי לעשות דבר עד שאמלך בהקב"ה (מ"ר במדב' טז). אמר להם הקב"ה (לנח ובניו) אפשר שאהא כועס ומחריב את העולם ואתה בונה (תנח' בובר נח יז). — ב) משמש שמוש שֵם, מה שאפשר להיות, d. Mögliche; le possible; the possible: אין דנין אפשר משאי אפשר (יבמ' סא:). אם מכת הנמנע או מכת האפשר (מו"נ ג טו). והצדק משני קצות הָאֶפְשָּר (בחינת עולם יג). וזה ההבדל בין האפשר והכח (אפודי מו"נ ב הקדמ' ז). כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק (ר"נ גירולדי שא' פח). ואמרו הפילוסופים על זה כל אפשר הוה (רשב"צ דוראן, מ"א ד ד). — °אפשר המציאות ומחויב המציאות: כל מה שלמציאותו סבה הוא אפשר המציאות בבחינת עצמו (מו"נ ב הקד' יט). וכן אם היה מחויב שתהיה כל עלה מהוה או מפסדת במקרה ויהיה כל מה שאפשר שיתהוה בהכא ויסולק טבע האפשר וזה חלוף המוחש (המא' בבחירה, נרבוני, בד"ח). אין שם אפשר אך הכל מחוייב ונגזר הכל בגזרה (שם). אם שתהיה מציאותו (של הנמצא) נאצלת לו מזולתו ויקרא זה אפשר המציאות (רשב"צ דוראן מגן אבות, חלק אל' ממעל א). — ומ"ר: להפך אחרי הזכות אפילו באפשרים רחוקים (אבא מארי, מנח' קנא' יט). אני בקי בְּאֶפְשָׁרִים ובעצם ובמקרה (עמנואל, ט).



1 כמו אֶתְמוֹל, תה"פ. והנה לוי וקוהוט ויסטרוב ואחרים החליטו כלם כי נגזרה מלה זו משרש פשר העברי במשמעת  נפשר ונמס. ומזה בהירות (!). או במשמעת פרש הפריש, או פתרון.  וכמו"כ ברט מן פשר (Barth, NB §151d). אך .Nö סובר שמקורו בלשון פרסי' (M. Au. Wb. Mech. 105). וכל זה לא מחֻוָר. ובלשון ההמון הערבי אֶבשׂר.

2 כך בכ"י (ד"ס).

ערכים קשורים