אֶפְרִיּוּת

°, ש"נ, – מראה האפר וטבעו: ואותות זה (של מי שנפל ממקום גבוה) כי הוא ידמה למת בהעלות על פניו אפריות וירוקות (ר"י חריזי תרגום ספר אסור הקבורה לגלינוס, כ"י ברלין). שתשרף (הלחה) האדומה בעצמה ותתחדש בה האפריות ולא יתברר הדק שבה מאפריות אבל יעצר האפריות בה (קאנון א א, במהות הלחה). ואם תהיה הלבנה דקה מאד מימיית הנה אפריותה תהיה מלוח (שם). הטחול אם יחלש משני דברים אחד מהם משיכת שמרי אדם ודרדיותו ואפריותו מן הכבד (שם ג א ד ט). וישאר אפריותו ועפריותו אשר אינם הצעת הקדחת והחום (שם ד א ב א).