° 1, אִיק-, מ"ר אקלימים, היקל-, — שטח ארץ שזמנה ומזג אוירה שוים פחות או  יותר,   Zone; climat  : ושם היה סגולת נח מפני שהוא יורש האיקלימים השוים (הכוזרי א צה). אמרו על אדם כי כאשר יצא מאקלים תשאם הקרוב להודו ונכנס באקלים בבל הביא עמו פליאות וכו' וחלקו המוצאים והאקלמים לככבים ואמרו שהאקלים הפלוני אלהיו (מו"נ ג כט). השבעה אקלמים שהם שבעת חלקי הישוב (מלמד התלמיד' יעקב ב"ר אנטולי, מתן תורה). המזג הנאות לאומה מן האומות כפי ההקש אל אקלים מן האקלימים ופלך מן הפלכים ואויר מן האוירים (קאנון א א ג א). וחלקו המושב בצפון לז' חלקים קראו כל חלק וחלק אקלימה האקלים הראשון מתחיל מן הקו השוה ומתרחב עד י"ו מעלות וחצי בפאת צפון וכו' (אבר"ח צוה"א א ז). ויקרא אקלימים לשיעור אחד מכמות הארץ אשר יראה בו לחוש השתנות במספר השעות (הוא, אשפ' ג). שחכמי המחקר שסדרו האקלימים כתבו בקצת חבוריהם שארץ ישראל באקלים הרביעי (רבנו בחיי, שמות). כיון שהארץ היא הנקודה ויש ג' אקלימים מכאן וג' אקלימים מכאן (שם). ונזדמן שהמלך המולך על האקלים שמע מעלת זה האיש (ידע' הבדרשי, פרדס א). והם ראו לחלק רצועות הישוב לארכה בז' רצועות נמשכות מקצה מזרח עד מערב וקראו אותם אקלימים (י' הישראלי, יסו"ע, ב ג). דנוהו (לאדה"ר) בשלוחין חוץ לגן עדן ובגרושין מאקלם לאקלם (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור' ג טו). שכן ורגז תחתיו בשפל האקלים (מנח' קנא' לר"י מפיסא ד). יש לך לבחון הרעות והטובות בכל איש ואיש כפי מה שהוא וזה על צדדים רבים מהם לפי האקלים אשר הוא שם כי יש אקלים מאריך ימי יושביו בבריאות במקומות הצפוניים ויש אקלים מקצר הימים וכו' ולפי כל אחד מאלו האקלימים יש ליחס מקרי האדם לטוב או לרע (אוהב משפט, באורים לאיוב כב).