אָרְבָה

1, -בָּה, ש"נ, מ"ר אָרְבוֹת, -בּוֹת, – א) ערמה, תחבולה, ואָרְבַת יד, מה שעשוי בחריצות, בתחבולה, Kunstgriff; tour de main; artifice, knack: ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם אָרְבּוֹת2 ידיו (ישע' כה יא). – ב) °כמו ב. אֹרֶב: ויזיעו אצילי ידיו ואורבות רגליו זיעה קרה (קאנון ג ט ה). ודחית המעי לצדי אורבות הרגלים (שם ג יו ג ד).



1 משקל חָכְמָה, עָרְמָה, שָפְכָה, חָרְבָּה, ומ"ר חָרְבוֹת ב רפויה, וחָרְבּוֹת (מכלול) יָטְבָה. וכמו"כ עָקְבָה, עָקְבָּה, עי' זה. –

2 כן כתיב ברוב ספרים מדוייקים בקמץ חטף והבית דגושה (מ"ש).  וכן .Mich וכן .Ken בשם הרבה כ"י.  ןלפי רד"ק אינו רבים מו אָרבָה, כ"א מן אֹרב, כמו גרנות מן גרן. והנה רבו פרושי מלה זו.  ת"י: עם אַשְוַת ידוהי, ע"כ. אבל יש ספק בכונת המלה אַשְוַת. רסע"ג תרגם מכ'אתלה אידיהם, ערמות ותחבולות ידיהם.  מנחם: מכמנים. ע"כ. ריב"ג פרש בדרך תמוה מאד, אמר וז"ל: האלף בו (בהשם ארבות) נוספת וכו' ופרושו והשפיל גדולתו ורומו ברוב מקומותיו וכו' פרשתי ידיו מקומותיו כמו ויד תהיה לך ופרשתי עם במקום ב.  ע"כ.  רש"י הביא דברי ת"י ופרש ארבות מגדלים.  ורד"ק פרש ארבות, אצילי הידים.  גם החדשים פקפקו, קצתם פרשו כמו רד"ק. וקצתם פרשו כמו אֹרב במשמ' רמאות וערמה.  וכבר נזכר למעלה בהערה לאֶרב השם הערבי אִרב, וגם אִרבה, חריצות וערמה, ובמשמ' זו תרגם  .Ges ארבות  Kunstgriffe.  – ב"ז: ואולי ארבות ידיו ע"ד ארבא בתלמוד שהוא שם לספינה.  ע"כ.  וכן ריב"ל: ולי נראה אַרבות פירושו ספינות, כי הספינה נקראת בתלמוד בשם ארבא וכו' ובניקוד כזה אָרְבָּה, ואולי הכונה של ידיו הקטנות, ארבת יד, או המתנהגת ביד.  ע"כ.  וכן שד"ל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים