1, א) עיר יתקבצו אליה עם רב לחגיגת קדש וכדומה, Pilgerstadt; ville de pèlerinage; town of pilgrimage : ובפרט ירושלם: הוי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל2 קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו והציקותי לַאֲרִיאֵל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כַּאֲרִיאֵל (ישע' כט א-ב). והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אֲרִיאֵל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה (שם ז). — ואמר הפיטן: אוהבי ה' המחכים לבנין אֲרִיאֵל ביום השבת שישו כמקבלי מתן נחליאל (זמירות ליל שבת). — ב) אחד מחלקי הבנין בבית המקדש של יחזק': וההראל ארבע אמות וּמֵהָאֲרִאֵיל3 ולמעלה הקרנות ארבע וְהָאֲרִאֵיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב (יחזק' מג יה-יו).— °גבור מלחמה4: זהו אֲרִיאֵל זה גבור חיל (יל"ג, יהודה המכבי). — ובהשאלה כח עז ועצום: ובקרב זה העש זאת התולעת (האדם), שני אריאל יאבקו יתרוצצו, האמונה תעז עת חושי יאמצו, ובהרים שכלי ידו וגברה הדעת (הוא, האמונה והדעת).
1 לא נתברר מקורה וטיבה של מלה זו ועי' הערה שלקמן.
2 ת"י וי מדבחא מדבחא. ע"כ. ודומה לזה במשנה: ההיכל צר מאחוריו ורחב מפניו ודומה לארי שנאמר הוי אריאל אריאל וכו' (מדות ד ז). וכן ר"ח (מגדל חננאל), וכן שאר המפרשים הישנים והחדשים. רש"י פרש טעם שם זה: על אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח. ע"כ. והחדשים גוזרים אריאל מן אִריה إِرْيَة בערב', שמשמעתו אש, מוקד, ומפרשים אריאל מוקד האל, שהוא המזבח. והכל מסכימים שבהרחבה הוא כנוי לירושלם. וכן אמנם גם רסע"ג, אלא שהוא תרגם את עצם השם אריאל במשמעה אחרת, וז"ל: יא איהא אלמוסם מוסם אלקריה אלתי נזלה דאוד אלתי באצ'אפה סנה אלי סנה יחדק בהא אלחאג', לאצ'יקן עלי ד'את אלמואסם וכו' פ'תציר כאלמוסם אלד'י תקדמהא. ע"כ. וכן בפסוק ז: אלמתגישין עלי ד'את אלמוסם. ע"כ. והנה מַוְסִם موسم בערבי' פרושו זמן החגיגה, ר"ל התקבצות כל החוגגים אל עיר הקדש מכה, שיש שם בעת ההיא שוקים גדולים. ובכן, הגאון פרש אריאל ממשמעת החגיגה והעליה לרגל, ור"ל עיר שמתכנסים שם העם בימי החגים, ושער י' דרנב, כי רסע"ג פרש אריאל כמו ראיאל, והוא מקום הראיון, במקום ששלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. אבל זה דחוק. ואולי תרגם רסע"ג כך רק עפ"י חצי השני של הפסוק, שנה על שנה חגים ינקפו. ופרש חגים מלשון חוגגים, וכבר פרש גם ת"י החצי הזה של הפסוק על שם העם המתכנס לירושלם בכל שנה ואמר: מן קדם כנישת מָשִׁרְיַן דמתכנשין עלה שנא בשנא בדחנין יבטלון. עכ"פ, לפי הענין המדֻבר עליו בפסוק זה, תרגומו של רסע"ג לאריאל הוא יותר נאות מהפרושים האחרים, שגם להם אין שום יסוד נכון.
3 כתיב וקרי, וכאן אין ספק שזה שם לחלק מחלקי המקדש, והיה מקֻבל בזמן המשנה שהוא המזבח, כמו שאמרו: וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו (על המזבח) ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב כמין גמא שנאמר והאריאל יב וכו' (מדות ג א). וכן כל המפרשים.
4 על שם אֲרִאֵל מואב, שפרשו קצת המפרשים גבור מואב.