*, ש"נ, – שה"פ מן ארג: האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריגה שבת יג א. צריך שתהא אריגתן בקדש ירוש' יומא ג מ ג. שהוא אריגת שתי קירות שאין צורות שני עבריהם דומות זו לזו רש"י שמו' כח ו. והאריגה והבציעה והקשירה וכו' רמב"ם הלכ' שבת ז א. – ולנפה: הנפה צריך לדקדק בה מאד לנקותה מפתיתי החמץ הנדבק בה ונסרך ונדבק בנקבי אריגת הנפה ש"ע או"ת תנא יח. – ומשל: וכי באריגה אחת ארגתם לכלם רש"י חול' נח:, ר"ל חברתם וכללתם אותם באופן אחד, בלי הבדל. – ובהשאלה: (מפני שתקון הדבור קוראים אנשים) אריגה שמסדר את דבריו שם. – ו°הרכבת הבשר והעצלים בגוף בע"ח: רפיון אריגת אותו אבר בעצביו קאנון אב בב כט.

אוֹרֵג, אֶרֶג, אָרַג, *אָרִיג. –*אַשְׁוָה, *אַשְׁוָיָה.

בֶּגֶד. – בַּיִת, *בָּתִּים, *בָּתֵּי נירים.  –°בְּצִיעָה, בִּצֵּעַ.

גְּדִיל, גָּדַל.

דַלָּה. – *דוּלָל. – *דִּקְדֵּק.

חוּט, וכו' עי' במקומו.

טָוָה, *טְוִיָּה, וכו' עי' במקומו.

*יִשֵּׁב.

*כֹּבֶד העליון, *כֹּבֶד התחתון, הם חלקי הנול. – *כִּדְכֵּד.  –*כּוֹכְיָה, כעין ספינה קטנה שזורק האורג בנפש המסכת.

מְנוֹר. – *מסך, מַסֶּכֶת,  °מַסְרֵק.  – *מַסְתּוֹרִית. – *מַעֲדָן, מַעֲדָנִים. *מַצּוֹבִית. – מִשְׁבֶּצֶת.

*נוּל, הוא מכונת האריגה, ועי' חלקיו במקומו. – *נִים, *נִימָה.  – *נִיר. – נָסַךְ, °הנסכת המסכת.  –°נֶפֶשׁ המסכת.

*סְלִיל. – *סָרַג, *סְרִיגָה.

*עִימָה. – *עִירָה. – עֶרֶב, החוטים לרחב הארג.

*פִּיף.  – *פִּיקָה. – *פָּצַע הנימים. פֶּלֶך.  –*פַּקַּעַת.  – *פָּרַע הפקעת.  

*צָפוּף.

*קִטְקוט, *קִטְקֵט.

*שָׁבַט.  – שִׁבֵּץ.  – שֶׁתִי, החוטים לארך הארג.

תַּשְׁבֵּץ.