אָרִיג

*1, ש"ז, – הדבר הארוג, Gewebe; tissu; web: השק שהוא מטמא משום אריג (כל' כז א). נראה בשתי העומד האריג טהור נראה באריג השתי העומד טהור (נגעי' יא י). מכיון שהיה מגיע לאריג הוה שרי לה (ירוש' שבת יה יה א). אי זהו איחוי באריג (שם מו"ק ג פג ד). הלבדים אסורים משום כלאים אע"פ שאין בהם משום אריג יש בהם משום שוע (ספרי, כי תצא רלב). מעשה רוקם הוא שתהיינה הצורות הנעשות באריגה נראות מצד אחד בפני האריג (רמב"ם, כלי המקדש, ח טו). ויש לו כמו שתי ידות יוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן (שם ט ט).



1 מן ארג.

חיפוש במילון: