אֲרִי

1, ש"ז, וגם בהפסק אֲרִי, מ"ר אֲרָיִים, אֲרָיוֹת, — חיה טרפת, מצטינת בהוד המראה ובגבורה ואמץ לב מאד. Löwe lion: רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הָאֲרִי ואת הדוב ונשא שה מהעדר וכו' גם את הָאֲרִי גם הדוב הכה עבדך ש"א יז לד-לו. כאשר יציל הרעה מפי הָאֲרִי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל עמוס ג יב. אֲרִי נהם ודב שוקק מושל רשע על עם דל משלי כח יה. אמר עצל שחל בדרך אֲרִי בין הרחבות שם כו יג. — ומ"ר: ושנים עשר אֲרָיִים עמדים שם מ"א י כ. — ולמשל לגבורה ועז, וצמא לדם, ולבטחון בגבורתו: הן עם כלביא יקום וְכַאֲרִי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה במד' כג כד. כרע שכב כַּאֲרִי וכלביא מי יקימנו שם כד ט. מה מתוק מדבש ומה עז מֵאֲרִי שופט' יד יח. קשר נביאיה בתוכה (בתוך ירושלם) כַּאֲרִי שואג טרף טרף נפש אכלו יחזק' כב כה. מאכל ארי פראי מדבר כן מרעית עשיר דלים בן סירא גני' יג יט. מלך שבחיות ארי חגי' יג:. —  ארי תרבות ב"ק יו:, שהסכין עם בני אדם. — ובהשאלה,  להיתר גדול וחשוב בחבריו: אני וארי שבחבורה קידו' מח:. ארי (ריש לקיש) עלה מבבל ב"ק קיז.. אין משיבין את הארי לאחר מיתה גיט' פג:. — ומשל: ארי שאמרת נעשה שועל ב"ק קיז, ר"ל אינו כל כך גדול בחכמה כמו שאמרת. בני אל ירע לך שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל ב"מ פד:. אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר ברכ' ל., משל שאדם אינו בועט מתוך דוחק אלא מתוך טובה. —  ו*הבריח הארי מעל פלוני, ר"ל הרחיק ממנו אויב עז, מסֻכן2: —  ארי רובץ על דבר פלוני3, ר"ל כח עז, שמונע את האדם לנגע בדבר, לעשות הדבר, כגון אסור או גזרה וכיוצא בזה. הרבצת לי ארי סמוך לי בגבולי פחד יצחק אריא ארבעת, ר"ל שמת לי אדם אַלָּם על גבולי. —  ומשלים: ואל תרפה ארי אסור בחבלים ואם אותו תשלח ואכלך מוסר השכל, רב האי. הרעותם אשר עשיתם להקיץ הארי הנרדם אגר' יהושע בן נון, סוף ספ' יוחסין. והארי גם אם לו קדחת רביעית נקרא ארי ושואג כארי שארית ישראל יח. — וחמור בעור הארי, רצה לומר שפל מראה פנים של גדלות: הורד נא עדיו וראה כלו כחש ובעור הארי חמור חמרתים משלי יהודה, יל"ג, א כב. —  ב) שם מטבע2, Piastre: והנה הארי היה שוה בשעת ההלואה ערך זול ובשעת הפרעון עלה ערכו יותר שו"ת דרכי נעם כד. ועי' אריה. —  ג) ארי הים, כנוי למזל מן המזלות: ארי הים ויש שקורין אותו דוב וכוכביו שנים ועשרים ראב"ע ראש' חכמ' א. —  ג) *שֵם עשב, ישתמשו בו ברפואה להזיע, Kamille; camomille; -mile: עשב הנקרא בלשון ארם ארייא3 ובלשון יון כמומילון והוא כמין קוץ ושפל הוא מכל הקוצים אסף דף 78. —  ד) חולי הארי, מין ממיני הצרעת4 Leontiasis: והנה יגיע מעובי דם הגדמיים שיצא בהקזתם כחול וזאת העלה נקרא חולי הארי ליאונינא בלשון יון ונאמר כי נקראת כן כי הרבה תקרה לארי קאנון ד ג ג א.

אַרְיֵה. — גּוּר, הילד של הארי. — כְּפִיר, ארי בחור. — לָבִיא, לְבִיאָה. — לַיִשׁ. — נָהַם, שָׁאַג, קול צעקת הארי. — שחץ, כנוי לארי.



1 משקל גְּדִי, כְּלִי, ונשאר השוא גם בהפסק. באשורי' אֵרוּ וגם למזל אריה, ובכנוי להאלהים נרגל (Muss Arnold), בארמי' וסורי' אריא. בערב' יש הרבה שמות לחיה זו, אך שם דומה לארי אין, ובשם אֹרְוִיַּה آُرْوِېَّة יכנו הערבים את עפר האֲיָלִים.

2 בארמי': ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אברגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר (נדר' סב: —  רשאי צרב מרבנן לאמר עבד האור אני ולא אתן מס מה טעמו להבריח ארי (גבאי המכס) הוא אומר).

3 בארמ': יתהא הוא ואריא דרביע עליה (עירוב' מח: —  פתח הוא (ואעפי"כ אי אפשר להשתמש בפתח זה מפני) שארי רובץ עליו, ר"ל אסור חמור עליו).

2 על שם צורת אריה שהיתה חקוקה על מטבע זו שיצאה בצרפת בימי המלך פרנסוא הראשון ונקראה Lion. 

3 בסור' אריא דעפרא, ארי העפר. וכבר העיר לֶו (Pfln,§ 35) כי זה בא בטעות שנתחלף השם היוני ϰαμαίμηλον, שפרושו הוא תפוח אדמה, שכנו בו העשב הזה ע"ש ריחו, עם ϰαμαίλέον, שר"ל ארי האדמה, שהוא הזקית.

4 כך בסור' וכן בערב'  דֵאְ אלאשד וגם דַא אלשבע داء الاسد, داء السبج.

חיפוש במילון: