אָרִיחַ

* 1, ש"ז, – כפיס, ובפרט לְבֵנָה ארוכה וצרה כדי חצי רחב הלבנות הרגילות, כטפח וחצי רחבו, schmaler Ziegel; brique étroite; narrow brick: הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח ואריח חצי לבנה של ג' טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לארכו  (עירוב'  א  ג).  רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח (שם  שם  ד).  קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח  (גמ'  שם  יד.).  הקורה ואריחיה  (ירוש'  שם  א  יח  ד).  התיר לה להחזיר האריח (שנפל מן התנור) למקומה (ערוך, ערך ארח).  נפל אריח שממקום אחר בתנור  (שם).  ואם המבוי רחבה  י'  אמות צריך לקבל  י"ח  אריחים  (מג"א  ש"ע  או"ח  שסג  יו).  כנחש תתעקש באורחיך ועלי תבנה אריחיך  (תוכח'  מוס', עזרא הבבלי, פה).  – ובהשא', בצורת כתיבת השירים, שורה קצרה, kurze Zeile; petite ligne; short line: שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה ע"ג לבינה  (ירוש'  מגי'  ג  עד:).  כל השירות כולן נכתבות אריח2 ע"ג  לבינה ולבינה  ע"ג אריח חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח  ע"ג אריח ולבינה  ע"ג  לבינה  (מגי'  יו:).  והנמשך בקצור קראוהו אריח שהוא חצי לבנה בשיעור גופה וזה המשקל הערוך אשר יענה הראשון עם השלישי והב'  עם הד'  קראוהו אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה  (ר"י  אברבנל, אז  ישיר).



1 בארמ'  בד, מוט.  בדי עצי שטים  (שמות  יג  יד), ת"א  אריחי דאעי שיטין.  וישאוהו במוט  (במד'  יג  כג)  ת"א  ונטלוהו באריחא.  אך לא נתברר מקור מלה זו.  – ונתיחדה ללבֵנה ארוכה וצרה.  בגמ' (ב"ב  ג.)  מפרש כפיסא אריח.  וכן בגמ' (שבת  קכט.)  שמואל הוה רגיל ועבד מילתא בביתא דשב לביניא ואריחא יומא חדא עבד וארגיש בנפשיה בדק וחסר חד אריחא  (ר"ל שמואל היה רגיל להקיז לו דם בבית שעובי כתלו היה שבע לבֵנים ואריח יום אחד הקיז והרגיש בנפשו ויבדק וימצא כי חסר אריח אחד).  ועוד: דביתהו דרבי חייא נפל לה אריחא בתנורא  (ביצ'  לב: – אשת ר"ח נפל לה אריח בתנור).

2 ופרש רשי"י: אריח הוא הכתב, לבינה הוא חלק.  ע"כ.  ור"נ  בשם  ר"ת  פרש לבינה שורה ארוכה ואריח שורה קצרה.  והרמב"ם  ס"ת  ח  פרש ריוח כנגד הכתב והכתב כנגד הריוח.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים