*1, ש"נ, מ"ר אֲרִיחוֹת, – סעודה של אורחים: ולא ירבה (התלמיד חכם) באריחות עמי הארץ וישיבתן (הרמב"ם יסוה"ת ה יא). לבן בקש זבחו לאריחות, ויין רקח להשיב הנשמה (ספ' המוס' כ"י תימ' לה).