1, ת"ז, סמי' אֶרֶךְ, – כמו אָרוּךְ, lang; long : הנשר הגדול גדול הכנפים אֶרֶךְ האבר מלא הנוצה יחזק' יז ג. – ובהשאלה, בפרט רוח, אף, אֶרֶךְ אַפַּיִּם, אֶרֶךְ רוּחַ, – מי שמדתו להתאפק על רגשותיו, לא לכעס במהרה, langmütig; patient : אל רחום וחנון אֶרֶךְ אַפַּיִּם ורב חסד ואמת שמות לד ו. אֶרֶךְ אַפַּיִּם רב תבונה וקצר רוח מרים אולת משלי יד כט. איש חמה יגרה מדון וְאֶרֶךְ אַפַּיִּם ישקיט ריב שם יה יח. טוב אֶרֶךְ אַפַּיִּם מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר שם יו לב. – וְאֶרֶךְ רוּחַ: טוב אֶרֶךְ רוּח מגבה רוח קהל' ז ח.
1 כך גזנ' ואחרים, כֶבֶד עון מן כָבֶד, ועֶרֶל לב מן עָרֵל, וגֶדֶר מן גָדֵר, ויֶרֶךְ מן יָרֵךְ. וטעם הדבר לפי דעתו של קניג (בסי' נח) מצד אחד אולי להבדיל בין סמי' פָעֵל ופָעָל, ומצד השני מפני דמיון הקול של ע"פ בין פָעֵל ופֶעֶל. ואולם המדקדקים הקדמונים שלנו אמרו כי גם הנפרד הוא אֶרֶך ואעפי"כ הוא תאר. אמר ריב"ג בשער יא וז"ל: ומה שבא על פעל בשש נקודות ארץ, אבן, וכו' ארך אפים, ארך האבר ולא נשתנו כי שער ארץ לא נשתנה בסמוך כי אם מעט. ע"כ. ובשער הסמיכה שער יט אמר מפרש: ואמרם בסמוך ועָרֵל זכר בקצת המקומות עֶרֶל לב וערל בשר, ואמרם בסמוך כבֵד מאד עם כֶבֶד עון וכו' ולא הנהגנו ערל לב וערל בשר וכבד עון מנהג ארך אפים וארך האבר מפני שמצאנום בהפרד ועָרֵל זכר, כָבֵד מאד, על משקל ירך וכתף ואח"כ ראינו אותם בהתחבר עֶרֶל לב וערל בשר כבד עון וכו' כי כבר אמרו יָתֵר מרעהו צדיק ע"מ ירך וכתף ואמרו עוד גדול יֶתֶר (בקצת ספרים יֵתֶר בצרי, וכן הביאו מכלול בין בעלי חמש נקודות, וכן מעיד מ"ש שיש ספרים שבהם יֵתֶר בחמש נקודות) מאד ע"מ ארץ, ושניהם תארים בלתי סמוכים. ע"כ. וכן נראה דעת הרד"ק אמר: והתאר אֶרֶך אפים ואֶרֶך האבר בשש נקודות. ע"כ. ולא אמר כי זה סמי' מן אָרֵך.