°, ש"נ, – שה"פ מן ארר: פרעה הרשע שהיה מונע בר בעת צרה יקבוהו לאום יעשה ארירה לאוה"ע פסיקתא ר"כ, וזאת הברכה. שמשם ארירה יוצאה לעולם ירוש' ברכ' ד ח ג. הופכין דבר ארירה לברכה מד"ר שמות מא. נח התחיל בנטיעה ובשכרות ובארירה ובעבדות תנח' בובר נח כ. מי גרם לו הארירה הזאת שם כא. היאך העולם יכול לעמד והוא נברא בלשון ארירה ילקוט שמעוני , בראש' ב. כי זאת הארירה (של הנחש) שיהיה חסר חום הטבעי רשב"צ דורן, מ"א חלק יעקב, ד סב. ותהיה הארירה שיחשכו כוכבי נשפו ר"מ אלשיך, איוב, ג ט.