ש"ז, מ"ר אֲרָכִים, — א) תכונת מה שהוא ארוך,   Länge; longueur; length: שלש מאות אמה אֹרֶךְ התבה חמשים אמה רחבה (בראש' ו יה). אֹרֶךְ היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה (שמו' כו ב). ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אֹרֶךְ וחמש אמות רחב (שם כז א). והאולם אשר על פני הָאֹרֶךְ (דהי"ב ג ד). וכן לפאת צפון בָּאֹרֶךְ (שמות כז יא). בְּאֹרֶךְ יריעת האהל (שם כו יג). — ועם הכנ':  ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי אָרְכּוֹ (שמות כה י). ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי אָרְכָּה (שם לז ו). קום התהלך בארץ לְאָרְכָּה ולרחבה (ברא' יג יז). כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כְּאָרְכָּן כן רחבן (יחזק' מב יא). — ומ"ר: וגדל כח המשלש בכל מלאכת מחשבת ובשמושי בני האדם הוא המודד הארכים הרוחבים העומקים השטחים הגשמים (יש"ר אילם, ג, י"ב עינות). — אֹרֶךְ יָמִים, רבוי ימים: כי הוא חייך וְאֹרֶךְ ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך (דבר' ל כ). אֹרֶךְ ימים בימינה (של החכמה) בשמאולה עשר וכבוד (משלי ג יו). אֹרֶךְ ימים אשביעהו ואראהו בישועתי (תהלים צא יו). בישישים חכמה וְאֹרֶךְ ימים תבונה (איוב יב יב). — אֹרֶךְ אַף, כמו אֶרֶךְ אַף: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה יה). — ומצוי בדברי הסופרים: שלא ישיאהו אורך סתר הבורא יתעלה עליו ואורך אפיו לו כדי שיהיה בטוח מקצפו וימרה אותו (חו"ה, עבוד' האלהים ז). הטוב שיגיע מאורך האף הוא יותר עצום (רלב"ג משלי טז לב). — ב) בהשאלה, רבוי דברים: כל האורך הזה (רבוי דברים של הבנות לשאול) למה מביטות בנויו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו (ילקוט שמעוני, ש"א ב). — ומ"ר ארכים, אָרְכֶיהָ: מי שם הרחקותיה וארכיה וקצותיה (השרש' לריב"ג, שרש מדד). — °בחכמת כתיבת הארץ, המרחק של מקום מהמקומות בכדור הארץ מאחד מקוי חצי היום ממזרח למערב, שהסכימו לחשבו הראשון,  geogr. Länge; longitude : כי תהלוכות הלבנה מפאת גלגלה גם גלגל השמש משתנות וגם מפני אורך ורוחב המדינות (ראב"ע, הקד' פרושו לבראש'). ארכה (של ירושלם) בסוף המערב ס"ג מעלות וכו' והנה אם היתה ארצנו מזרחית לירושלם נסתכל כמה אורך ארצנו ונחסר אורך ירושלם ואם היתה ארצנו מערבית נחסר ארכה מאורך ירושלם (ספ' העבור להראב"ע). וקראו למרחק הישוב שממערב למזרח אורך (יסוד עולם לר"י הישראלי ב ב). והקוים האלה (המקבילים זל"ז ועוברים דרך הקטבים) ואחיהם יקראו קו האורך לפי שמהם תלקח קשת אורך המדינה (שם). שאורך ירושלם הוא כעין קשת ש"ג מהצורה והחוקרים בדקו ומצאו מדתה ס"ו מעלות (שם). וקראו למרחק אשר ממזרח למערב אורך הארץ (ספ' העבור, אברהם ב"ר חייא א ה). אורך המדינה הוא שעור המשוה שבין עגול חצי היום וכו' (יש"ר אילם, תקות שמים). הסכימו להתחיל האורך מהאיים הנזכרים שבקצה המערב (שם). לדעת כל פרטי מקומות הישוב לארכם ולרחבם (הוא, הקד' סוד היסוד). והנה הסכימו לספור מדת הארכים במשוה ולא בעגולים (הוא, תקות שמים). שכל מקומות העולם המשתתפים בארכם ר"ל ששוים במרחקם וכו' (נחמ' ונע' ב לו). עד מאתים ושבע מעלות וחמשים וחמש חלקים לארך כדור הארץ (יל"ג, פרקים ממגי' אלכסנדר). — וארך הכוכבים ברקיע: מידיעת אורך ורוחב הככב נדע זריחתו ושקִיעתו (יש"ר, תקות שמים). הקו אשר בו רשומים מספרי הש"ס מעלות וכו' ודרך סיבוב של זה הקו נקרא אורך הרקיע (נחמ' ונע' א ל). יש קדימה למרכז ההקפה על הירח באורך רקיע בכדי חצי קוטר של גלגל הקפה (שם ח רו). — ד) תכונת מי שהוא ארוך, ר"ל שוטה1: ופעם נדבר בענין הכילי ופעם בענין האורך ופעם בענין הצרך (עמנו' מחב' ה). אורך פלוני אורך עוג מלך הבשן אורך פלוני אורך ויו ויזתא (שם).

אַמָּה, מדת האֹרך, זרת, טפח, סיט, וכו' עי' מִדָה. — אָרוּךְ, אֲרוּכָה, *אֲרִיכוּת, אָרוֹךְ, אָרַךְ, אַרְכָּה, אַרְכָּן.

גָּלוּת, °ארוך כאֹרך הגלות.

*הַאֲרָכָה.

וָו ויזתא, °ארוך כמו וו ויזתא.

חֶבֶל, מדת האֹרך.

כִּבְרַת אֶרֶץ.

מְתוּשֶׁלַח, האריך ימים.

סוֹף, אין סוף, בלי סוף.

*פַּרְסָה.

°קו ארוך.   — קָצֵר, ההפך מן ארוך, עי' במקומו.