1, ש"נ, מ"ר אֲשִׁישׁוֹת. – א) כמו א. אָשׁישׁ, עֻגה עשויה מפֵרות: ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחד ואשפר אחד וַאֲשִׁישָׁה2 אחת (ש"ב ו יט). סמכוני בָּאֲשׁישׁוֹת3 רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני (שה"ש ב ה). אני היום סמכוני באשישות (ביצה כא.). — ואמר המשורר: ואם אין סמוך על לבבי בתפוח ורפד באשישה (רשב"ג, שירי שלמה ל). — וגם מקמח מטגן בשמן וכדומה: וחלות משרת ואשישה (מכילתא בוא י). לחם עוני פרט לחלוט ואשישה (ספרי ראה קל), (פסח' לו:). אשישות ועשו אותן עוגות (מד"ר תהל' כג). וטוב לכתחלה שלא לעשות המצה רחבה יתר מדי דהוי כאשישה (רמ"א שו"ע או"ח תנד א).
1 עי' הערה לערך אָשִׁישׁ.
2 רב חנן בר אבא פרש בדרך דרש אחד מששה באיפה. אך שמואל תרגם: גרבא דחמרא (פסח' לו:).
3 הקדמונ' פרשו אשישות זו כמו אֲשִׁישָׁה ב. וכבר הבאתי בהערה לערך אָשִׁישׁ דברי מנחם בן סרוק וריב"ג. וכן ראב"ע: באשישות כלי זכוכית מלאות יין וכן רד"ק: סמכוני באשישות אשישות מלאות יין. רק רש"י פרש סמכוני עתה כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה. וכן פרשו כל החדשים שהכונה פה היא לאשישי ענבים וכדומה. ועי' הערה לאֲשִׁישָׁה שלקמן.