ב. אֲשִׁישָׁה

°1, בקבוק, בפרט מזכוכית, gläs. Flasche; bouteille en verre; glass bottle: לא ידחוק אדם מוכין שרויין בפי אשישא שמא יבוא לידי סחיטה (ר"ח שבת קמא.). היתה (בהמתו) טעונה כלי זכוכית ואשישות (שם קנד:). כובא כלי היא כגון אשישה וכיוצא בה (הוא, ע"ז ל.). – ואמר המשורר: אשישות מבלי יין כבדות והן חרס ככל חרסי האדמה ויקלו בעת יהיו מלאים כמו תקל גויה בנשמה (ר"י הלוי, חידות ?). –  ומצוי הרבה השמוש בשם זה בספרות: אסור לדחוק מטלית או מוך וכיוצא בהן בפי האשישה וכיוצא בה כדי לסתמה שמא יבא לידי סחיטה (רמב"ם שבת כב טו). וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות (הוא, סוכה ו ה). ראוי שיהיה לו בכל עת שיישן אשישה משמן שקדים מתוקים (ר"י חריזי, תרג' אסור הקבורה, לגלינוס). וראוי שיוקח השמן בשלמותו באשישה רחבה וכו' אלא אחר שינוח באשישה במקום שלא ימצאהו השמש (קאנון, א ב, ב בשתן א). ברך ראובן לשמעון בקול גדול על ששלח לו אשישה יין טוב (רלב"ג משלי כ ז). בשלש אשישות זכוכיות (מקור חיים לרשב"ג ד). יקח אשישה זכוכית ויכניס בו (בה) הדד כלו ויכניס האשישה במים חמין (מאיר אלדבי, ש"א ד). התהפכות ניצוץ האשישה וכו' מפני שהאשישה גשם מלוטש ספירי (ספר המראים לאקלידוס, כ"י פריז, Monats 9335). ואור היוצא מן המים הוא שממלאים אשישה זכה מזכוכית מים ומשימין אותה לנוֹכח השמש (אבודרהם תפי' מוצ"ש). כלי עץ שמשימין בו צלוחיות ואשישות ואוכלין ומשקין (תפא' ישר' כלי' כב א). –  ומשל: אין רכיל מהאשישה ממה שבתוכה (מאיר אלדבי, ש"א ח).



1 כמו עששית. בארמ' אשישא: לא ליהדוק איניש אודרא בפומא דאשישא (כך גרס' הערוך, וכן אלפסי, ובנוסח' שישא) דילמא אתי לידי סחיטה (שבת קמא.). והנה כאן אין ספק שהכונה היא לכלי שפיה צר, כי זו עדות של מסיח לפי תמו, הואיל ורבא אמר זה להלכה עפ"י דרך שמוש הדבור אז. וכן: רב אשי נסביה לבריה ותליא ליה אשישה דמישחא (ב"ב קמד.). ועפי"ז  פרש שמואל גם אשישה שבמקרא כך, וכן רוב המפרשים הקדמונים. עי' הערה לערך אשיש ב.

חיפוש במילון: