א. אָשִׁישׁ

1, ש"ז, מ"ר אֲשִׁישׁים, סמי' אֲשִׁישֵׁי, – א) כעין עֻגה עשויה מפֵרות דבוקים יחדיו, מענבים וכדו',  Kuchen v. zusammengepressten Früchten; gateau des fruits; cakes of grapes. etc: והם (בני ישראל) פנים אל אלהים אחרים ואהבי אַשִׁישֵׁי2 ענבים (הושע ג א). לכן ייליל מואב למואב בלה ייליל לַאֲשִׁישִׁי3 קיר חרשת תהגו אך נכאים (ישע' יו ז). – ועשויה מעדשים וכדומה בדבש: (הנודר) מן העדשים אסור באשישים4 ור' יוסי מתיר מן האשישים מותר בעדשים (נדר' ו י).



1 מקור השם לא נתברר.

2 רסע"ג (ישעי' יו ז) תרגם: קנאני אלכ'מר, ר"ל קנקני יין, והוא מלשון אשישא בארמית.הערה לאשישה ב'. וכן בן בלעם. מנחם: ענין גביעי יין המה. ריב"ג: והיא מזרק ובאמר ואשישי הסתר והשיעור ואשישי יין ענבים. רש"י הביא דברי מנחם. וכן גם רד"ק: אשישי ענבים פירוש אשישות מלאות יין ענבים. – ואולם החדשים פרשו לפי מה שנשמע ברור מצרוף שתי המלים האלה אשישי ענבים, שזה כעין עגה עשויה מענבים בעצמם. וכן ברור הדבר משמוש מלה זו בהמשנ'.

3 ת"י: על אנש כרב תוקפיה. ריב"ג: האשישים הם היסודות והאשיות ורמזו בה הנה אל האנשים הגבורים החזקים אנשי החיל והעוז והמלכות שהם יסוד המלכות ועמודיה. ע"כ. רש"י: אשישי קיר חרשת אל חומו' קיר חרשת ואשישי כמו נפלו אשיותיה. ע"כ. וסמכו כלם על שמוש שרש אשש בערבי' ועברי'. וכן פרש הרד"ק בתחלה, אבל בסוף כבר העיר כי יש לפרש אשישי זה כמו אשישי ענבים וכו' כענין שנאמר כי שדמות חשבון אומלל גפן שקמה. ע"כ. ולזה הסכימו כל המפרשים החדשים. כי היתה קיר חרשת מפרסמת באשישיה והיתה אולי עושה בהם מסחר גדול.

4 ובנדרים הלכו אחר לשון ב"א ומזה ראיה שכך קראו בארץ ישראל בזמן ההוא לעדשים מטגנים. ואמרו על זה בירושלמי: רבי יסא אזל לגבי רבי יוסי ואפיק קומוי טלופחין מקליין וטחינון ומגבלן בדבש ומטוגן אמר ליה אילין אינון אשישין שאמרו חכמים (נדרי ז מ א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים