* 1, אֶשְׁלָג2, -לַג3, — קלי מחצבי, יוציאו מאפר צמחי הים, ישתמשו בו לכבוס וכדומה, Muneral-Alkali; alcali minéral; miner. alkali: נתר ובורית קמוליא ואשלג4 כדי לכבס בהן בגד קטן (שבת ט ה). שבעה סממנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסים ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג (נדה ט ו). נתר זו נתר אלכסנדרית בורית זו קימיליא ואשלג5 מכל מקום (תוספתא שם ח י).
1 כך במשנ' מנקד' כ"י פרמה, וכך לוי.
2 כך בכ"י עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם, וכן במשנ' מנק' נדפסות.
3 יסטרוב, וכ"י קויפמן. בערבי' ע'אשול غاسْول והוא צמח החטמי בערבי', וגם כל דבר שינקו בו הידים כמו אלאשנאן (כך בהמלונים הערבים).
4 ואמר שמואל (בגמ' שם צ.) שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי שינאנא שמיה. ע"כ. וכך הגרסה בנוסח' פה. אבל בגמ' נדה סב: הגרסה אשלגא. וכן בערוך. והנה שנאנא הוא ממש אשנאן הערבי, והוא האלקלי, וכן באמת מפרשי' בעלי המלונים הערבים את ע'אשול. ומה שמוסיף שם שמואל וז"ל: ומשתכח בנוקבא דמרגניתא וספקי ליה ברמצא דפרזלא. ע"כ. אינו מובן היטב כי מה ענין האשנן והקלי למרגלית? אלא אם נאמר כי מרגניתא זו היא צמח ממין זה. ובאמת את הקלי המחצבי יוציאו מאפר צמחי הים. רה"ג והערוך מסתפקים בזה שמביאים את דברי שמואל. אולם הרמב"ם פרש אשלג צאבון, וז"ל בפרוש משנת נדה: ובורית נבאת והוא אלמשהור באלגאסיל וכו' קימוניא מלח אלקלי ואשלג אלצאבון. אך דעתו של שמואל מכרעת כנגד הרמב"ם, מפני שהוא חקר ודרש בזה בעוד שהיתה הלשון חיה ומפי עדים חיים בקיאים בדבר שמע כי כך נקרא בדבור הרגיל.
5 במהד' וילנה החדשה הגרסה היא: בורית וקמוליא ואשלג מכל מקום.