א. אשל

°, פעל מן השם אֵשֶׁל, ומזה:

– הִפע', °הֶאֱשִׁיל,  – נטע, זרע, pflanzen; planter; to plant: בכר דשא האשיל ועשב וזרע אבר, בעת תת כחה ותרשיל ועץ פרי ופסת בר (רסע"ג, עבודה, קבץ מעשי גאונים).

חיפוש במילון: