ב. אֵשֶׁל

° 1, מ"ר אֲשָׁלִים, — בית אורחים, בית הכנסת אורחים, Hospice : ויעש אברהם אשל גדול בבאר שבע ויש לו שם ד' שערים לד' רוחות העולם ויטע בו כרם למען כאשר יבוא לו (אורח) יהיה נגד דרכו וישב שמה ואכל ושתה ושב והלך לו (ספר הישר, וירא).



1 מן השם אֵשׁל שבערך הקודם, שר' נחמיה פרש הכתוב ויטע אשל כונן פונדק (סוט' י.). והנה רש"י שם באר דעת ר' נחמיה שדרש המלה אשל בראשי תבות: ולשון אש"ל נוטריקון אכילה שתייה לוייה, שהיה מאכילן ומשקן ואח"כ מלוה אותן. ע"כ. וכן הביא דרשה זוילקוט תהל' רמז תתמט בשם ר' אלעזר. וי"א כי רחף לפני ר' נחמיה בהמלה אשל השם היוני ἄσυλον, או אולי פשוט השערה לפי טבעו ומדתו של אברהם. עכ"פ כבר השתמש בו בעל ספר הישר במשמעה זו של בית הכנסת אורחים כמובא בפנים. 

חיפוש במילון: