אַשְׁרֵי

1אַֽשְׁרֵיאַֽשְֽׁרֵי, כנ' אַשְׁרַי, אַשְׁרֶיךָ, אַשְׁרֵיכֶם, אַשְׁרֵיהֶם, אַשְׁרָיו, אַשְׁרֵהוּ (רֵיהוּ), —  מלת הקריאה, אשרי פלוני, טוב לו, תהלה ושבח לו, Heil; heureux; happy: אַשְׁרֵי אנשיך אַשְׁרֵי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך  מ"א י ח.  אַשְׁרֵי2 האיש אשר לא הלך בעצת רשעים  תהל' א א.  אַשְׁרֵי3 אדם לא יחשב ה' לו עון  שם לב ב.  אַשְׁרֵי הגוי אשר ה' אלהיו  שם לג יב.  אַשְׁרֵי הגבר יחסה בו  שם לד ט.  אשׁרי העם שככה לו  שם קמד טו.  אַשְׁרֵי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה  משלי ג יג.  אַשְׁרֵי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום  שם ח לד.  אַשְׁרֵי אדם מפחד תמיד  שם כח יד.  אַשְׁרֵי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה  ישע' כח יד.  אַשְׁרֵי אנוש יוכיחנו אלוה  איוב ה יז.  מתהלך בתמו צדיק אַשְׁרֵי בניו אחריו  משלי כ ז.  ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו  אבו' ב חאשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו  תוספתא ב"ק זאשרי ילוד אשה שכך היה מובטח  ספרי בהעל' סח.  עתידים אוה"ע לומר כן אשרי תלמיד שרבו מודה לו  ברכ' לב.אשרי אדם השם עצמו כשור לעול וכחמור למשא ויושב והוגה בדברי תורה  ע"ז ה:אשרי עירוני שכך ראה  תנח' בובר חיי שרה ב.  — ועם תאר או פעל אחריה: אַשְׁרֵי תמימי דרך ההלכים בתורת ה'  תהל' קיט א.  אַשְׁרֵי משכיל אל דל  שם מא ב.  אַשְׁרֵי נצרי עדותיו  שם קיט ב.  אַשְׁרֵי המחכה ויגיע  דני' יב יב.  אַשְׁרֵי נשוי פשע כסוי חטאה  תהל' לב א.  — ועם שֶ אחריה: אַשְׁרֵי שֶׁאַל יעקב בעזרו שברו על יי' אלהיו  שם קמו ח, ר"ל האיש, מי שאל יעקב בעזרו.  — ועם מי: באותה שעה (כשראה משה את מיתת אהרן) אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו  ספרי, האזינו שלט. אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה  ברכ' יז.אשרי מי שלא חטא  סוכ' נג.אשרי מי שבניו זכרים  ב"ב טז:אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו  פסח' נ..  — ועם עתיד: בת בבל השדדה אַשְׁרֵי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו אַשְׁרֵי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע  שם קלז ח-ט.  — ובלי שֶ: אַשְׁרֵי תבחר ותקרב ישכן חצריך  שם סה ה.  — ועם שם ביניהן: ועתה בנים שמעו לי וְאַשְׁרֵי דרכי ישמרו  משלי ח יב.  — ועם מלה אחריה: אַשְׁרֵי כל חובי לו  ישעי' ל יח.  אַשְׁרֵי כל חוסי בו  שם ב יב.  אַשְׁרֵי כל ירא ה'  שם קכח א.  — ועם כנ': אַשְׁרֶיךָ ישראל מי כמוך עם נושע בה'  דבר' לג כט.  יגיע כפיך כי תאכל  אַשְׁרֶיךָ וטוב לך  תהל' קכח ב.  אַשְׁרַיךָ1 ארץ שמלכך בן חורים  קהל' י יזאשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא  אב' ו ד.  א"ר יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה  סוף כליםאשריך ילדותי שלא ביישה את זקנותי וכו' אשריך זקנותי שתכפר על ילדותי  תוספתא סוכ' דאשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך עקיבא  ספרי בהעלתך עה.  אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר  יבמו' טז..  אמר לו הקב"ה אשריי ואשריך כשאעשה לך הדבר הזה  תנח' בוב' וישלח ג.  אַשְׁרֵיכֶם זרעי על כל מים  ישע' לב כ.  אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים  יומא ח טאשריכם ישראל שזכיתם לעבודת המשכן  סעו"ר פ"ואשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך שכך ראו  חגי' יד:.  אמור להם דברי שבח אשריכם שנתמניתם  ספרי בהעלתך צבאשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם  כתוב' סו:אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר  מנחו' יח.אשריכם ישראל שכולכם חכמים מגדולים ועד קטנים  מס' ד"א ו.  ומחונן עניים אַשְׁרָיו  משלי יד כא.  ובוטח בה' אַשְׁרָיו  שם יו כ.  ושמר תורה אַשְׁרֵהוּ3  שם כט יחאשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבוה ממנו  מד"ר ברא' כבאשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים  ע"ז ה:אשריהם לצדיקים לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות  יומא פז.אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים בעוה"ז  הורי' ו:אשריהם הצדיקים שמתברכים בארץ ומתברכים בשמים  מד"ר ברא' עה.  — °ומשתמשים במלה זו לכנוי לדבר רגיל, לא חשוב: מורגל בפי הבריות על דבר שפל בדעתו הוא אשרי1  יאיר נתיב לבעל חוות יאיר, ביהמ"ד יא"ו א פט.  — ו°בקי בדבר כמו באשרי: ראה לחזר תמיד בש"ע שתהא רגיל בו כאשרי  פתחי עולם, שו"ע או"ח קנה ב.



1 באופנים הרבה כתובה מלה זו, במונח וגיעא אצל השין, במרכא, במונח, במרכא וגעיה כפולה, במרכא לבדה ועוד.  הקדמונים ורוב האחרונים החליטו כי זה סמי' רבים, אולי מן אֶשֶר או אָשָר, כך רד"ק  מכלול, סוף שער השמות והמדקדקים החדשים.  ואמר הרדק: ואַשְׁרֵיך אעפ"י שהקריא בלשון יחיד (שברבים צריך לאמר אשרַיִךְ) לשון רבים הוא שיוד הרבוי כתובה בו.  ובדבר אַשְׁרֵהו אמר קניג (Kö. 2,§ 114g), כי הלשון בטעות נהגה בה מנהג שָדֵהוּ, אבל ברט (ZDMg 356 42) טען על כ"ז, כי כנ' רבים צריך להיות אשָׁרֶיך, כמו עבָדֶיך, ולא אַשְׁרֶיך, אעפ"י שיש רַחֲמיך, ולכן החליט שהוא יחיד וקבל צורה זו בכח פעולת המלה לפְנֵי, שהוא יחיד מהשם פנֵי ביחיד.  בסורית טובי, בערבית טובאך, טובי לך طُوبَك, طُوبى لَك, וסובר ברט כי שתיהן חקו בזה את העברית.

2 מ"ש: במלת אשרי יש בה שני מאריכין א' באלף וא' בשין וכ"כ החכם לוגזאנו בסוף ספר עבודת הקדש שלו, כן מצאתי מסורת כ"י בלשון הזה אשרי ד' ריש פ' (ראש הפרשה) בטעם מאריכין וסי' אשרי האיש אשר לא הלך, אשרי אדם לא יחשב, אשרי הגבר אשר שם, אשרי אדם שמע לי, וכולן כתיבין כן בס"ס בשני מאריכין.  ע"כ.  – וכן מיכא' בשם קצת כ"י.

3 בקצת כ"י בגעיא ובקצתם בשתי געיות  מיכא'.

1 עי' הערה שלפני זו.

3 עי' הערה ראשנה לערך זה.

1 ע"ש הפרשה אשרי יושבי ביתיך שקוראים אותה בתפלה בימי החול ג"פ ביום.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים