אָשֵׁר
1, ש"ז, מ"ר אֲשֵׁרִים, — אילן שהיו נוטעים הכנענים לאלהות האשרה: בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אֲשֵׁרִים וחמנים (ישע' כז ט). ויבנו גם המה להם במות ומצבות וַאֲשׁרים על כל גבעה גבהה (מ"א יד כג). כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אֲשֵׁרָיו2 תכרתון (שמו' לד יג). ושבר את המצבות ויכרת את הָאַשֵׁרִים (מ"ב כג יד). מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו וַאֲשֵירֵהֶם3 תגדעון ופסיליהם תשרפון באש (דבר' ז ה).