1 ש"נ (אשירה), מ"ר אֲשֵׁרים, אֲשֵׁרות, – א) אלהות האִֹשר ופריה ורביה של הכנענים, והיו נוטעים לה אילן והיו עבדים לה תחתיו, ושם היו הבתולות מקריבות בתוליהן, Assera (phön). Gottheit; déesse phönic.; phenic. deity: ויעש אחאב את הָאֲשֵׁרָה (מ"א יו לג). ויעשו אֲשֵׁירָה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל (מ"ב יז יז). וישם (מנשה) את פסל הָאֲשֶׁרָה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד וכו' (שם כא ז). להוציא מהיכל ה' את כל הכלים העשוים לבעל וְלָאֲשֵׁרָה ולכל צבא השמים (שם כג ד). ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה' אשר הנשים ארגות שם בתים לָאֲשֵׁרָה (שם ז). אשר עשתה מפלצת לָאֲשֵׁרָה (מ"א יה יג). קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי הָאֲשֵׁרָה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל (שם יח יט).  – ומ"ר: ויעבדו את הבעלים ואת הָאֲשֵׁרות (שופ' ג ז).  – ב) האילן: לא תטע לך אֲשֵׁרָה כל עץ אצל מזבח יי' אלהיך (דבר' יז כא).