אַשְׁרַאי

* 1, ־רַי, ש"ז, — אמונה, מכירה בהקפה לפרע אח"כ, Kredit; crédit: מי שמנהגו לקנות בשר שומן באשראי ואוכל ומתחבא בעליות שלא יבא הקצב ויאמר לו איני מניחך עד שתתן לי דמי הבשר (ר"ח פסח' קיד.). זוזא חריפא ממהר לבא לפי שהכל צריכין לכך ומביאין מעות ואין מקיפין להן  באשראי (רש"י כתוב' ק:). הסוחר שהוא מוכר באשראי למי שאינו מאמינו וימשכנהו בעת המכר מפני יראתו (חו"ה הבטחון).



1 בארמית: דאית ליה אשראי במתא וכו' כיון דמחסרי גוביינא כמאן דלתינהוצ"ל 'דליתנהו' דמי (ב"מ סג: — שיש לו אשראי (הקפה) בעיר וכו' כיון שחסרה גבייה דומה כמו שאינן).

חיפוש במילון: