1, — מלת כנוי הרמז, ליחיד ורבים לזכר ונקבה בלי שנוי, Pron. relat. ומשמש:

א. לצרף ב' מאמרים שיש ביניהם יחס צרופי זל"ז, בענין שהמאמר השני גודר וגובל ומבאר את הראשון שקודם לו, ומודיע איזהו, welcher u.s.w.; qui; who, which : ביחס להפועל: וכפר הכהן אֲשֶׁר ימשח אתו וַאֲשֶׁר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ויקרא יו לב.  ה' אֲשֶׁר עשה את משה ואת אהרן וַאֲשֶׁר העלה את אבתיכם מארץ מצרים ש"א יב ו.  ואלה המלכים אַשֶׁר מלכו בראש' לו לא.  איה האנשים אֲשֶׁר באו אליך הלילה שם יט ה.  מן בניהם אֲשֶׁר נותרו אחריהם דהי"ב ח ח.  אברהם אב המון גוים וכו' אשר שמר מצות עליון ב"ס גני' מד כ.  גבור בן חיל יהושע בן נון וכו' אשר נוצר להיות בימיו תשועה גדולה לבחיריו שם מו א .  ישוע בן אלעזר בן סירא אשר ניבא בפתור לבו ואשר הביע בתבונתו שם נב כ. — וכמו"כ ביחס להפעול: וירא אלהים את כל אֲשֶׁר עשה ברא' א לא.  ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אַשֶׁר עשה שם ב ב.  האשה אֲשֶׁר נתת עמדי שם ג יב.  קח נא את בנך את יחידך אֲשֶׁר אהבת שם כב ב.  הדבר אֲשֶׁר דברתי  שם מא כח.  ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אֲשֶׁר עשה שם כד סו.  ויחד יתרו על כל הטובה אֲשֶׁר עשה יי' לישראל אֲשֶׁר הצילו מיד מצרים שמות יח ט.  אלה הדברים אֲשֶׁר תדבר שם יט ו.  לסיחון ולעוג אֲשֶׁר החרמתם אותם יהוש' ב י.  הדברים אֲשֶׁר שמעת מ"ב יט ו.  ברית ה' אֲשֶׁר כרת עם בני ישראל דהי"ב ו יא. — ועם כנוי הפעל: הדברים האלה אֲשֶׁר צוהו ה' שמות יט ז.  רבשקה אֲשֶׁר שלחו מלך אשור ישע' לז ד.  אֲשֶׁר כלאו צדקיהו ירמ' לב ג.  בניהם וכו' אֲשֶׁר לא כלום בני ישראל דהי"ב ח ח. — ועם מלת הגוף: ומן הבהמה אֲשֶׁר לא טהורה הוא שנים בראש' ז ב.  כל רמש אֲשֶׁר הוא חי שם ט ג.  לכל הבהמה אֲשֶׁר הוא מפרסת פרסה ויקרא יא כו.  מן הבהמה אֲשֶׁר היא לכם לאכלה שם לט. ארץ אֲשֶׁר הוא זבת חלב ודבש  במד' יד ח.  והאיש אֲשֶׁר הוא טהור שם ט יג.  הערים הרחקות ממך מאד אֲשֶׁר לא מערי הגוים האלה הנה דבר' כ טו.  ואתם היום מאסתם את אלהיכם אֲשֶׁר הוא מושיע לכם ש"א י יט.  כלתך וכו' אֲשֶׁר היא טובה לך משבעה בנים רות ד יה.  יען ביתי אֲשֶׁר הוא חרב חגי א ט. אל תשמעו אל נביאיכם וכו' אֲשֶׁר הם אמרים אליכם ירמ' כז ט.   הלוים אֲשֶׁר הם מזרע צדוק יחזק' מג יט. לקדושים אֲשֶׁר בארץ המה תהל' טז ג. — ובחסרון מלת הגוף: המים אֲשֶׁר מתחת לרקיע ברא' א ז, אֲשֶׁר הם מתחת — ויש שיחסר הנושא או הנשוא, ונרמז בהמלה  אֲשֶׁר: את אֲשֶׁר תברך מברך וַאֲשֶׁר תאר יואר במד' כב ו, שהכונה את האיש אשר תברך ואת האיש אשר תאר.  והוריתיך אֲשֶׁר תדבר שמות ד יב , לאמר הדבר אשר תדבר.  ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אֲשֶׁר אתה יגור מפניהם ירמ' כב כה.  אֲשֶׁר טפחתי ורביתי איבי כלם איכה ב כב.  עשה יי' אֲשֶׁר זמם שם יז, הדבר אשר זמם.  אֲשֶׁר ימצא אותו מעבדיך ומת בראש' מד ט, האיש מעבדיך אשר ימצא אצלו. — ומלת עִם קודם אשר: עִם אֲשֶׁר תמצא אלהיך לא יהיה שם לא לב. — וכמו"כ בתחלת מאמר: אֲשֶׁר היה, במקום המעשה אשר היה: אֲשֶׁר היה דבר ה' אל ירמיהו ירמ' יד א, שם מו א, שם מז א, שם מט לד. — ובמקום אפילו מַה שֶ: רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אֲשֶׁר לא גזלתי אז אשיב תהל' סט ה. — וכמו"כ אף על פי סתם: לא נכחד עצמי ממך אֲשֶׁר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ שם קלט יה. — ובמקום מי, מה שהוא: אשר חוטא לפני עושהו יסתוגר על ידי רופא ב"ס גני' לח יה. כי את אשר שנא לא עשה שם שם יה א.  לפני אדם חיים ומות אשר יחפץ ינתן לו שם יז, ר"ל איזה מהם אשר יחפץ. כל מארץ לארץ ישוב ואשר ממרום אל מרום שם מ יא. — ולפני שם המקום, ויחסר הפעל יושב שוכן וכיוצא בהם: במערה אֲשֶׁר בשדה המכפלה בראש' מט ל  כל מלכי האמרי אֲשֶׁר בעבר הירדן וכל מלכי הכנעני  אֲשֶׁר על הים יהוש' ה א.  — ואחרי המקום יבואו אחרי אֲשֶׁר מלות המקום שָם, שָמָה, משָׁם: עד המקום אֲשֶּר היה שם אהלו בתחלה ברא' יג ג  שא נא עיניך וראה מן המקום אֲשֶׁר אתה שָם שם יד.  במקום אֲשֶׁר יהיה שם אדני המלך ש"ב יה כא.  ואשים שם את הארון אֲשֶׁר שָׁם ברית יי' דהי"ב ו יא.  ומצרים וכו' ואת פתרסים ואת כסלחים אֲשֶׁר יצאו משם פלשתים בראש' י יד.  ושמתי לך מקום אֲשֶׁר ינוס שָׁמָּה שמות כא יג. — ויש שתחסר מלת יחס המקום: בשקתות המים אֲשֶׁר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן בראש' ל לח, במקום אשר תבאנה שמה או לשתות שם.  ויעל מעליו אלהים במקום אֲשֶׁר דבר אתו שם לה יד, ר"ל אשר דבר אתו שם.  באנו אל הארץ אֲשֶׁר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא במדבר יג כז, — אשר שלחתנו שמה.  מי מריבה אֲשֶׁר רבו בני ישראל את יי ויקדש שם כ יג, — אשר רבו שם בנ"י.  כי על כל אֲשֶׁר אשלחך תלך ירמ' א ז — אשר אשלחך שמה.  בית קדשנו ותפארתנו אֲשֶׁר הללוך אבותינו היה לשרפת אש ישע' סד יא. — אשר הללוך שם.  גם צפור מצא בית ודרור קן לה אֲשֶׁר שתה אפרחיה תהל' פד ד, אשר שתה אפרחיה שם — ועם מלות היחס: לך נחה את העם אל אֲשֶׁר דברתי לך שמות לב לד., אל המקום אשר דברתי.  ישאך על אֲשֶׁר לא אדע מ"א יח יב . — וביחס להזמן: ועוד חמש שנים אֲשֶׁר אין חריש בארץ בראש' מה ו , במקום אשר אין בהן.  למן היום אֲשֶׁר יצאת מארץ מצרים דבר' ט ז, — אשר בו יצאת.  וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אֲשֶׁר נלכדה ירושלים ירמ' לח כח, אשר בו נלכדה.  כי כל הימים אֲשֶׁר בן ישי חי על האדמה ש"א כ לא.  והימים אֲשֶׁר מלך שלמה בירושלים מ"א יא מב. — ולפעמים תחסר מלת אָז: הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אֲשֶׁר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם בראש' ו ד, אשר אָז יבאו.  בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אֲשֶׁר היית משקהו שם מ יג, אשר אז היית משקהו. — ועם יחסים: אֲשֶׁר בּוֹ, אֲשֶׁר בָּהֶם, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ, אֱשֶׁר לוֹ, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ, מֵהֶם וכו', אֲשֶּר עָלָׂיו, אֲשֶׁר שָׁם, אֲשֶׁר גַּם, אֲשֶׁר תַּחְתָּיו, עי' כל אחד ואחד במקומו. — ויש שתחסר מלת בו, בהם וכו': זכר תזכר את אֲשֶׁר עשה יי' אלהיך לפרעה וכו' והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יי' אלהיך כן יעשה יי' אלהיך לכל העמים דבר' ז יח-יט, ור"ל אשר בהם, או על ידיהם הוציאך. — וכן: ויתר דברי ירבעם אֲשֶׁר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על ספר מ"א יד יט, ור"ל פרטי המעשים שקרו במלחמתו ומלכותו.  — אשר ל..., להורות יחס השיכות והקנין, כמו של: הצאן אֲשֶׁר לאביה בראש' כ ט .  הנערים אֲשֶׁר לי רות יה כ.  אביר הרעים אֲשֶׁר לשאול ש"א כא ח, השיך לשאול, שהוא קנין שאול.  וישב אתם בכלי הרעים אֲשֶׁר לו שם יז מ .  וישלח את שרי החילים אֲשֶׁר לו על ערי ישראל מ"א יה כ .  שיר השירים אֲשֶׁר לשלמה שיה"ש א א.

ב. לחבור וקשור שני חלקי המשפט, — א) כמו כּי, אִם, מַה: למען תדעון אֲשֶׁר יפלה יי' בין מצרים ובין ישראל שמו' יא ז .  ויאמר שאול מעמלקי הביאום אֲשֶׁר חמל העם על מיטב הצאן והבקר ש"א יה יה.  ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אֲשֶׁר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם במצרים מ"א יב ב, ר"ל כי ברח.  אני משביעך אֲשֶׁר לא תדבר אלי מ"א כב יו.  וזה לך האות מאת יי' אֲשֶׁר יעשה ה' את הדבר הזה אשר דבר ישע' לח ז.  אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אֲשֶׁר תשלחני אל יהודה נחמ' ב ה.  אגרות יתנו על פחוות עבר הנהר אֲשֶׁר יעבירוני שם ז.  ראה זה מצאתי אֲשֶׁר עשה האלהים את האדם ישר קהל' ז כט.  טוב אֲשֶׁר לא תדר משתדור ולא תשלם שם ה ד.  וישם דניאל על לבו אֲשֶׁר לא יתגאל בפתבג המלך דניאל א ח.  כי מרדכי צוה עליה אֲשֶׁר לא תגידאסת' ב י.  כי הגיד להם אֲשֶׁר הוא יהודי שם ג ד.  ועם כל אלה העתר אל אל אֲשֶׁר יכין באמת צעדיך ב"ס גני' לז יה. — ועם אֵת לפניו: אל תשכח את אֲשֶׁר הקצפת את ה' אלהיך במדבר דבר' ט ז.  כי אתם ידעתם את אֲשֶׁר ישבנו בארץ מצרים ואת אֲשֶׁר עברנו בקרב הגוים שם כט יה.  שמענו את אֲשֶׁר הוביש יי' את מי ים סוף מפניכם יהוש' ב י.  ועלי זקן מאד ושמע וכו' ואת אֲשֶׁר ישכבן (בניו) את הנשים ש"א ב כב.  היום הזה ראו עיניך את אֲשֶׁר נתנך יי' היום בידי שם כד יא.  ואת הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה את אֲשֶׁר סגרני יי' בידך ולא הרגתני שם כד יט.  הלוא ידעתם את אֲשֶׁר ירו מעל החומה ש"ב יא כ.  ויגד אחאב לאיזבל וכו' ואת כל אֲשֶׁר הרג את כל הנביאים בחרב מ"א יט א.  ויהי הוא מספר למלך את אֲשֶׁר החיה את המת מ"ב ח ה.  כי ידעתי את אֲשֶׁר תעשה לבני ישראל רעה שם ח יב.  זכר נא את אֲשֶׁר התהלכתי לפניךישע' לח ג.  ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אֲשֶׁר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו יחזק' לו כז. — ובמשמעת אִם: ועתה אֲשֶׁר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ש"ב יד יה.  כל איש ואשה אשׁר יבוא אל המלך וכו' אֲשֶׁר לא יקרא אסתר ד יא, ור"ל אם לא יקרא. — ובמשמעת מה: והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אֲשֶׁר חטא עליה ויקר' ה ה.  כי הגד הגד לעבדיך את אֲשֶׁר צוה ה' אלהיך יהוש' ט כד.  וימצא כתוב אֲשֶׁר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש אסת' ו ב. — ב) כמו למען, בעבור.  להורות תכלית וכונה, damit; afin que; in order that : ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אֲשֶׁר ייטב לך ולבניך אחריך דבר' ד מ.  ושמעת ישראל ושמרת  לעשות אֲשֶׁר ייטב לך וַאֲשֶׁר תרבון מאד שם ו נ.  ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי' יראה אֲשֶׁר יאמר היום בהר ה' יראה בראש' כב יד. — ובמשמעת באופן שֶ: הבה נרדה ונבלה שם שפתם אֲשֶׁר לא ישמעו איש שפת רעהו שם יא ז.  ושמתי את זרעך כעפר הארץ אֲשֶׁר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה שם יג יו.  ומלאו (הארבה) בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אֲשֶׁר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה שמו' י ו.  הנה נתתי לך לב חכם ונבון אֲשֶׁר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אֲשֶׁר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך מ"א ג יב-יג.  ולעבדיו יקרא שם אחר אֲשֶׁר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן ישע' סה יה-יו.  כאשר ישבר את כלי היוצר אֲשֶׁר לא יוכל להרפה עוד ירמ' יט יא. — וכיון שֶ, הואִיל וְ:  יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי דבר בליעל יצוק בו וַאֲשֶׁר שכב לא יוסיף לקום תהל' מא ט. — ג) להורות הסבה, בגלל, יען, מפני, weil; parce que; because : ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אֲשֶׁר נתתי שפחתי לאישי בראש' ל יח.  והמצפה (קראו להמקום ההוא) אֲשֶׁר אמר יצף ה' ביני וביניך שם לא מט.  ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אֲשֶׁר טמא את דינה אחותם שם לד יג.  בני יעקב באו על החללים ויבז העיר אֲשֶׁר טמאו אחותם שם לד כז.  היום ידענו כי בתוכנו ה' אֲשֶׁר לא מעלתם בה' המעל הזה יהוש' כב לא.  וימת בן האשה הזאת לילה אֲשֶׁר שכבה עליו מ"א ג יט.  כי למען דוד נתן ה' אלהיו לו ניר בירושלם להקים וכו' אֲשֶׁר עשה דוד את הישר בעיני ה' שם טו ד-ה. — ותבוא בראשית תשובה ומענה, להודיע הסבה ששאל השואל: ולמה לא שמעת בקול ה' ותעט אל השלל וכו' ויאמר שאול אל שמואל אֲשֶׁר שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ש"א טו יט-כ. — ובמקום אשר בגללו, בשבילו: וירבעם בן נבט וכו' וירם יד במלך וזה הדבר אֲשֶׁר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא וכו' מ"א יא כו-כז, ר"ל אשר בשבילו. — ד) לתנאי, כמו אם, wenn; si; if : את הברכה (אני נותן לכם) אֲשֶׁר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם דבר' יא כז, לאמר אִם תשמעו.  ויאמר אל בני ישראל לאמר אֲשֶׁר ישאלון בניכם מחר וכו' יהושע ד כא , לאמר אם ישאלו (או בעת אשר ישאלו). — וכמו בַּאֲשֶׁר ליחס הזמן: אחרי כל זאת אֲשֶׁר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש דה"יב לה כ. — ותתחבר עם המלים אחרי, תחת, למען, בעבור: אַחֲרֵי אֲשֶׁר הטמאה דבר' כד ד.  תַּחַת אֲשֶׁר לא עבדת דבר' כח מז.  לְמַעַן אֲשֶׁר ייטב לנו ירמ' מב ו. בַּעֲבוּר אֲשֶׁר יברכך בראש' כז י. — עַל אֲשֶׁר: כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אֲשֶׁר מריתם את פי במדב' כ כד, על דבר אשר.  יען אשר: יען אֲשֶׁר עשית את הדבר הזה בראש' כב טז. —  ועי' עוד במקומם.

ועם אותיות בכלם:

— בַּאֲשֶׁר, א) להורות המקום, כמו במקום אשר, wo; où; where : בַּאֲשֶׁר תמותי אמות רות א יז, במקום אשר תמותי.  בַּאֲשֶׁר כרע שם נפל שופט' ה לז, במקום אשר כרע.  ואנכי הלך לגור בַּאֲשֶׁר אמצא שם יז ט.   ויתהלכו בַּאֲשֶׁר יתהלכו ש"א כג יג.  וגורי בַּאֲשֶׁר תגורי מ"ב ח א.  וּבַאֲשֶׁר חללים שם הוא איוב לט ל.  כן איש אשר אין לו קן המרגיע באשר יערב ב"ס גני' לו לא. — ב) לסבה, כמו יען weil; parce que; because : ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך בַּאֲשֶׁר את אשתו בראש' לט ט.  אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו בַּאֲשֶׁר ה' אתו שם שם כג.  בַּאֲשֶׁר הוא סוף כל האדם קהל' ז ב. — עם למי אחריה: הגידה נא לנו בַּאֲשֶׁר למי הרעה הזאת יונה א ח, לאמר בגלל מי. — ג) ובמשמעת במה שֶ: ובחרו בַּאֲשֶׁר חפצתי ישע' נו ד.  וּבַאֲשֶׁר לא חפצתי בחרתם שם סה יב. מה יתרון העושה בַּאֲשֶׁר הוא עמל קהל' ג ט.  מוצק לפניך אש ומים באשר תחפץ שלח ידיך ב"ס גני' יה יו. — ובסגנון החוקרים: האדם באשר הוא אדם.  המזג באשר הוא מזג אור עמים י ב.  שבאותו התאר נשיג עזוזו באשר הוא ע"ח לר"א הקראי עב.

— כַּאֲשֶׁר, א) לדמיון באיכות או בכמות, כמו, wie; comme; as : שנים שנים באו אל נח וכו' כַּאֲשֶׁר צוה אלהים בראש' ז ט.  ואני כַּאֲשֶׁר שכלתי שכלתי שם מג יד.  ואתנה כַּאֲשֶׁר תאמרו אלי שם לד יב .  וירדפו אתכם כַּאֲשֶׁר תעשינה הדברים דבר' א מד.  כי יאמרו נסים לפנינו כַּאֲשֶׁר בראשנה יהוש' ח ו.  יהי ה' אלהינו עמנו כַּאֲשֶׁר היה עם אבתינו מ"א ח נז.  שמחו לפניך כשמחת בקציר כַּאֲשֶׁר יגילו בחלקם שלל ישע' ט ב.  ואני כַּאֲשֶׁר אבדתי אבדתי אסתר ד טז.  ויש מהם אשר אין לו זכר וישבתו כאשר שבתו ב"ס גני' מד ט. — ועם כן: וְכַאֲשֶׁר יענו אותו כֵּן ירבה שמות א יב.  כאשר עשה כֵּן יעשה לו ויקרא כד יט.  כַּאֲשֶׁר יחנו כֵּן יסעו במד' ב יז.  כַּאֲשֶׁר עשיתי כֵּן שלם לי אלהים שופ' א ז.  כַּאֲשֶׁר יהגה האריה והכפיר וכו' כן ירד ה' צבאות ישע' לא ד. כַּאֲשֶׁר עשיתי לשמרון ולאליליה כֵּן אעשה לירושלם ולעצביה שם י יא. — ומלת כן קודם: כֵּן תעשה כַּאֲשֶׁר דברת בראש' יח ה. ויעשו כן בני ישראל כַּאֲשֶׁר צוה יהושע יהושע ד ח. — ובמשמעת לוּ: ולמה מרחם הוצאתני אגוע ועין לא תראני כַּאֲשֶׁר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל איוב י יט.  ויש מהם אשר אין לו זכר וישבתו כאשר שבתו כאשר לא היו היו ב"ס גני' מד ט. — ב) להורות קרבת שני מעשים בזמן, בעת אשר, sobald, wenn; dès, quand; when : ויהי כַּאֲשֶׁר הקריב לבוא בראש' יב יא.  וילך יי' כַּאֲשֶׁר כלה לדבר שם יח לג.  ויהי כַּאֲשֶׁר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי שם כ יג.  ויהי כַּאֲשֶׁר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' ויאמר בת מי את שם כד כב-כג. ויהי כַּאֲשֶׁר ראה יעקב את רחל וכו' ויגש יעקב שם כט י.  והיה כַּאֲשֶׁר תריד ופרקת עלו שם כז מ.  ויאמר יעקב כַּאֲשֶׁר ראם שם לב ג.  ויזרח לו השמש כַּאֲשֶׁר עבר את פנואל שם שם לב.  כי אם זכרתני אתך כַּאֲשֶׁר ייטב לך שם מ יד.  ויהי כַּאֲשֶׁר קרב (משה) אל המחנה וירא את העגל שמות לב יט.  והיה כַּאֲשֶׁר ירים משה ידו וגבר ישראל וְכַאֲשֶׁר יניח ידו וגבר עמלק שם יז יא.  ויהי כַּאֲשֶׁר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים שופט' ח לג.  ויהי כַּאֲשֶׁר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח שם יא ה.  ומדוע באתם אלי עתה כַּאֲשֶׁר צר לכם שם שם ז.  ויהי כַּאֲשֶׁר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל ש"א ח א.  וירע הדבר בעיני שמואל כַּאֲשֶׁר אמרו תנה לנו מלך שם שם ו.  ויהי כַּאֲשֶׁר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי שם כד ב.  ויהי כַּאֲשֶׁר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך ש"ב יו יו.  כַּאֲשֶׁר ראה כל הבא עליו ועמד שם כ יב.  כַּאֲשֶׁר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב שם שם יג.  ויהי כַּאֲשֶׁר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך מ"ב יד] ה.  ויהי כַּאֲשֶׁר ראם צדקיהו וכו' ויברחו ירמ' לט ד.  בבוא אליו נתן הנביא כַּאֲשֶׁר בא אל בת שבע תהל' נא ב.  ויהי כַּאֲשֶׁר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים נחמ' ד ו.  ויהי כַּאֲשֶׁר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם שם ט. ויהי כַּאֲשֶׁר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות שם ז א.  ויהי כַּאֲשֶׁר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות שם יג יט.  ויהי כַּאֲשֶׁר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים דהי"א יז א. — וקצת במשמעת אִם: כַּאֲשֶׁר תדר נדר וכו' אל תאחר לשלמו קהל' ה ג.  שמר רגליך כַּאֲשֶׁר תלך אל בית האלהים שם ד יז. — ג) לסבה, כמו בגלל: עלה אל הר העברים וכו' ונאספת אל עמיך וכו' כַּאֲשֶׁר מריתם פי במדבר צן במדב' כז יב-יד.

— לַאֲשֶׁר, להאיש אשר: ויאמר לַאֲשֶׁר על ביתו בראש' מג טז.  ולאכלכם וְלַאֲשֶׁר בבתיכם שם מז כד. ישוב השדה לַאֲשֶׁר קנהו מאתו ויקרא כז כד.  ונתן לַאֲשֶׁר אשם לו במדב' ה ז.  ויאמר לַאֲשֶׁר על המלתחה מ"ב י כב.  ולזבח וְלַאֲשֶׁר איננו זבח קהל' ט ב. — ומ"ר: לאמר לאסורים צאו לַאֲשֶׁר בחשך הגלו ישע' מט ט, ר"ל למי שהם בחשך.  כי אסלח לַאֲשֶׁר אשאיר ירמ' נ כ, להאנשים אשר אשאיר. — ובמשמעת לְמַה שֶ: שמע בקלי לַאֲשֶׁר אני מצוה אתך בראש' כז ח, להדבר שאני מצוה.  למעשה ידיו ישתחוו לַאֲשֶׁר עשו אצבעתיו ישע' ב ח.  שמע נא בקול ה' לַאֲשֶׁר אני דבר אליך ירמ' לח כ. — ויש שהשתמשו בלאשר להורות הסבה כמו מפני: °ולאשר ידעתי היטב מהות המלוה היותו צורבא מרבנן וכו' חתם סופר חו"מ.

— מֵאֲשֶׁר, א) מהמקום אשר, וכדומה: אתם לכו קחו לכם תבן מֵאֲשֶׁר תמצאו שמות ה יא. — ב) מהדבר אשר: ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מֵאֲשֶׁר תשיג ידו ויקר' יד ל.  וכפר עליו מֵאֲשֶׁר חטא על הנפש במדב' ו יא.  מודיעים לחדשים מֵאֲשֶׁר יבאו עליך ישע' מז יג.  ושתית מֵאֲשֶׁר ישאבון הנערים רות ב ט. — מַאֲשֶׁר לְ, — ממה שהוא של פלוני: מאיל המלאים מֵאֲשֶׁר לאהרן וּמֵאֲשֶׁר לבניו שמות כט כז.  וּמֵאֲשֶׁר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה בראש' לא א. — ובמשמעת מִמִּי אֲשֶׁר: ומדלת הארץ מֵאֲשֶׁר לא הגלו בבלה ירמ' מ ו.  לבד מֵאֲשֶׁר יושיט לו המלך את שרביט הזהב אסתר ד יא. — ג) לסבה: נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך, מֵאֲשֶׁר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך ישע' מג ד. — ד) לערך היתרון: רבים אשר מתו באבני הברד מֵאֲשֶׁר הרגו בני ישראל בחרב יהוש' י יא. ויהיו המתים אשר המית (שמשון) במותו רבים מֵאֲשֶׁר המית בחייו שופט' יו ל.  וירב היער לאכל בעם מֵאֲשֶׁר אכלה החרב ש"ב יח ח.  רבים אשר אתנו מֵאֲשֶׁר אותם מ"ב ו יו.  וראיתי כי אין טוב מֵאֲשֶׁר ישמח האדם במעשיו קהל' ג כב. — ובסגנון המחקרי, במשמעת °מעצם הדבר שהוא: וישים תכליתו תכלית האדם מאשר הוא אדם מו"נ ג ח.  ואין לו לאדם מאשר הוא אדם אבל מאשר הוא ב"ח שם ג נד.