1, — א) מלת הגוף לנכח' רבים, Pron.pers.masc.; pl.2 pers. ihr;vous; you : ויאמר להם יעקב אחי מאין אַתֶּם בראש' כט ד. ויאמר אליהם יהושע (ליושבי גבעון) מי אַתֶּם ומאין תבאו יהוש' ט ח. וְאַתֶּם חשבתם עלי רעה בראש' נ כ. אַתֶּם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי שם מד כז. וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אַתֶּם2 המתם את עם יי' במד' יז ו. אַתֶּם ידעתם את האיש ואת שיחו מ"ב ט יא. וְאַתֶּם תלקטו לאחד אחד ישע' כז יב. — ב) גם לנכחות, fem.: את הנפשות אשר אַתֶּם 3 מצדדות יחזק' יג כ
1 בערב' אַנְתֻם أُنْتم, בארמי' אנתון, אשורי' אַתֻּנֻ, וסוברים כי עקרו היה לזכ' אַנְתֻּמֻ ולנק' אַנְתִנַ, אחרי כן השוו בקצת הלשונ' התנוע' האחרונה בשני המינים ואמרו בערב' לשנים תֻ, ובעבר' בשתיהן תִ, ואח"כ נשתנה קול החירק לקול הסגול כנהוג בעבר'. באתיא' אַנתֶמֻ אנתֶנ, ובקצת הלשונ' (באומנ') נשמר עוד ההבדל, ובקצתן נפלה האלף ונשאר רק תֶם תֶנ. וסובר אולסה' Olsh. §§ 95, שם 4, שם 6, שם 98, כי תֶם היא תנועה ארוכה וכן לפי דעתו כֶם בכנ'. . וברוקלמן Bro. Grundr, § 104 אומר כי לפנים היתה מלה זו מלעיל ולכן היא קצרה.
2 יש סבורים כי בתחלה היה פה אַתַמָה, והוא רבוי זוגי, אך מפני ההא שבראש המלה המתם נשמטה ההא Bö.§ 859.
3 יש סוברים כי זה שבוש פשוט. ויש מפקפקים ואומרים כי אולי גרם לזה המם של המלה שלאחריה.