, — צורה קדומה של מלת הגוף לנקבה נכחת, שנשמרה עוד בשבעה מקומות בתנ"ך: ואתּי1 אלית (שופט' יז ב). ולא ידעו כי אתּי1 אשת ירבעם (מ"א יד ב). למועד הזה כעת חיה אתּי1 חבקת בן (מ"ב ד טז). מדוע אתּי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת (שם שם כג). קומי ולכי אתּי1 וביתך (שם ח א). ואתּי1 שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך (ירמ' ד ל). יען אומרים לכם אכלת אדם אתּי ומשכלת גויך היית (יחזק' לו יג).