° 1, – כנוי לדגש שיבא באות הראשנה של מלה מֻנגנת או מתוגה בהברה הראשנה ולפניה מלה מלעיל שסופה -ָה, -ֶה, בפעל או בכח ואין שתי המלות מוקפות במקף, כמו עֹשֶה פְּרִי  ברא' א א, ומשנה כּסף  שם סג טו, Dages conjunctivum: ודאתי מרחוק כמו וזבחת פסח, ועשית פסח, ואעידה בם, וכו' וכל מה דסמיך לבגד כפת במקף נידון כאתי מרחיק לעולם  דה"ט סי' כט.  (אחרי אהוי) בגד כפת רפין לעולם חוץ מן אוגירה ופסיק ודחיק ואתי מרחיק וכו' הורית הקורא 78.  אתי מרחיק הוא הפך הדחיק שהדחיק קירוב טעם לטעם ואתי מרחיק לפי שנתרחק בין טעם לטעם מלכים הרבה בא הטעם הראשון ודחק כל המלכים והשליכם על אות הטעם השני באבני בליסטר כמו הוא יבנה בית הלמתים תעשה פּלא סורה שבה פה ואדרשה בה  שם 80.  דאתי מרחוק זה פתרונו שהטעם באות הראשנה שאחרי יהוא והמשרת שלפניו רחוק ממנו ב' מלכים או חטף ומלך וגו' והטעם לפי שנתרחק הטעם כל כך מן המשרת נשפכים ההברות עליו בסוללה להדגיש האות המנוגנת  ר"מ הנקדן,(לקוח מטעמי המקרא לר"י בן בלעם),  והביאם גם יעק' בן חיים בגליון מסרה המערכית.  וכן אחר קמץ רפה אעפ"י שהיא אתי מרחוק  רד"ק שער אהוי.  ואתי מרחיק הוא כשטעם התיבה הקודמת בגד כפת אינו במלך האחרון ובסופה הא שרשית בפעל או בכח  א' בלמשי א'.