אַתִּיק

1, ש"ז, מ"ר אַתִּיקִים, — כפות נשענות על עמודים לפני הבנין או סביב לו: נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אַתִּיק אל פני אַתִּיק2 בשלשים (יחזקאל מב ג). הספים והחלונים האטמות וְהָאַתִּיקִים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב (שם מא טז). — ואתּוק: ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתּוקיהא3 מפו ומפו מאה אמה (שם טו). — ואמר המשורר: בנו לו בית מדה עשו שם אתיקים (ראב"ע, נדוד הסיר אוני).



1 לא נתברר מקורו ומשקלו. לפי דעת ריב"ג מן נתק וא"כ משקלו אפעיל. ואולי משקלו כמו סַכִּין. ועי' הערה שלקמן.

2 ת"י: זוי לקבל זוי, והוא תרגום הרגיל של פנה, והוא זוית, וכן תרגם בפסוק מ"א יו ואתיקיה וזיויתהא. אבל והאתיקים תרגם עתיקיא, ולא ידוע מהו. השבעים תרגמו στοά (הוא סטיו בתלמוד) וגם ρερίστυλον ואמר ריב"ג: כבר גזרו מן הענין הזה (מן נתק) אתיק על פני אתיק ופרושו עופל על פני עופל או חֵל לעומת חֵל כי הדבר הנפרד מהדבר הוא מוכרת ומוצא ממנו ועקרו אנתיק. ע"כ (שרש נתק). וכן הפרחון: החיל לפני החומה. רש"י: ולא ידעתי מה הם ואומר אני שהם כמו עמודים מרובעים בולטים בחומה לחזוק וקורין להם פילירש בלעז, ע"כ. והוא pilliers בצרפת'. ורד"ק פרש לשכה וכן קצת החדשים.

3 כך הכתיב, ונקוד וְאַתִּוקֶיהָא.