1, ש"ז, מ"ר בַּדִּים, סמי' בַּדֵּי, — א) חלק מכל דבר, Teil; portion; part: קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בַּד2 בְּבַד יהיה שמות ל לד, ורצה לומר חלק כחלק. — לְבַד, עי' ערך לְבַד. — והשתמשו במשמעה זו גם בלי ל בראש: חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה תענית ז.. — ב) מטה עץ ארוך לא עב, Stange; barre; bar: ועשית בַדֵּי עצי שטים וכו' והבאת את הַבַּדִּים בטבעת וכו' לשאת את הארן בהם שמות כה יג-יד.  בדי מחטין וצינוריות ב"מ כד.. — ג) ענף דק, באילן, Zweig; branche; twig: ותהי לגפן ותעש בַּדִּים ותשלח פארת יחזק' יז ו.  ותצא אש ממטה בַּדֶּיהָ שם יט יד.  בד של הדס כתוב' יז.. עלה אחד ובד אחד סוכה מד..  שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהן כתוב' קיא:.  דבר העולה מן הקרקע בד בד יומא עא.. — ד) בהשאלה גידי בעלי חיים, אברים3, Glied; membre; member: יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו יאכל בַּדַּי4 עורו יאכל בַּדָּיו בכור מות איוב יח יב-יג. — ואמר המליץ הערבי: לבדי שאול ירדו בדי ריב"ג בשם הערב. — ה) גבור חיל, איש מלחמה5, Kämpfer; combattant; warior: וחלה חרב בעריו וכלתה בַדָּיו הוש' יא ו. — ו) מגיד עתידות באותות ומופתים, קוסם6, Wahrsager; devin; soothsayer : מפר אתות בַּדִּים וקסמים יהולל ישעי' מד כה.  חרב על כשדים וכו' ואל שריה ואל חכמיה חרב אל הַבַּדִּים ונאלו ירמ' נ לה-לו. — ז) דברים בדויים: הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק בַּדֶּיךָ מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם איוב יא ב-ג. — ח) גבורה, כח7, Macht, Kraft; puissance; power: לא אחריש בַּדָּיו ודבר גבורות  (איוב מא ד). — ט) הפליט, שריד מהחרב, הבורח לאיזה מקום לבקש מחסה, Flüchtling; réfugié; fugitive במקור נדפס fugituve: שמענו גאון מואב וכו' לא כן בַּדָּיו ישעי' טז ו, לאמר כי הפליטים, הנדחים, אינם בעלי גאוה וכו'.  בַּדָּיו לא כן עשו (ירמי' מח ל).